sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:69

הקיץ" של ביאליק יש לו דמות אנושית ספציפית הנכנסת להלוך רוח מסוים בהשפעת הטבע הסובב . תכופות יש צורך בהנמקת המעבר מן הטבע לאדם , למשל , בשיר "פעמי אביב" עוברים מ"לבנת הפרחים" של הטבע אל "פרחים לבנים של חלומותי" רק בבית האחרון ולאחר תיאור בוא האביב אל מרכיבי הטבע השונים ( אדמה , עצים , שמש ) על פי סדר הגיוני של חלל וזמן ( שחר , בוקר , צהריים . ( אף שתיאור הטבע בשירת ביאליק מוחשי ועשיר לא פחות מאשר אצל טשרניחובסקי , סדר התיאור הוא לעתים קרובות הגיוני וניאו–קלאסי יותר משהוא רומנטי . ואילו הדובר בשירי הטבע הליריים של טשרניחובסקי אין לו , ברוב המקרים , דמות משלו מחוץ לחוויית המגע המוחשית והרגעית עם הטבע , ולפיכך אין כאן מקום לפירושים ייצוגיים , אלגוריים , לא של האדם ולא של יצירי הטבע . האמצעי הבולט הוא המיטונימיה , או המעבר המטפ 4 רי הלא–מורגש כמעט , מטבע לאדם ולהפך . הטבע , לרבות הטבע הדומם , מואנש כאילו מבלי משים : השחף "קובל , " המעיין משמיע "תלונה , " הבוקיצים "נדים" לאדם ואילו בני אדם עומדים "ללא עלים" ו"ללא רנה ... מוטי–ענף . " לא רק הצומח אלא גם דוממים הם כאן בעלי נפש . הרים , מעיינות וכוכבים דוברים ומקשיבים לבני אדם וזה לזה ( היצג שבכל תולדות הספרות הוא ייחודי לשירה הרומנטית האירופית ולה בלבד . ( במסגרת המוסכמות הרומנטיות גם הפנייה "ראי אדמה" אינה נשמעת כהיפרבולה פתטית ( בניגוד אולי ל"האזינו השמים ... ותשמע הארץ ( " אלא כראשיתה של שיחה 'טבעית' בין שני יצירי טבע , בן ואם . אינטימיות זו שבין אדם וטבע רק מעצימה את תחושת הקרע ביניהם , שהיא מהותית לרומנטיקן , ואפילו בהמנון פנתיאיסטי כמו כליל הסונטות "לשמש , " המצהיר '" אלוהים' סביב לי ומלאים כל היקום / כוכבים אלוהי " ... נשמעת לפתע , לאחר סקירת כל אמונות האדם ופולחניו , כחלק ממכלול ההוויה , השאלה הייחודית לאדם : "אי דרך אבחר בה ואיפה הוא השביל " ? רומנטיקה בשירה – ריאליזם וניאו–רומנטיקה בסיפורת משוררים אחרים ב"דור ביאליק" היו גם הם מושפעים במידה זו או אחרת מן הרעיונות ומן הנורמות הפואטיות של הרומנטיקה , אך להוציא אחד בלבד – דוד שמעוני – ההשפעות הרומנטיות על שירתם מעורבות בהשפעות אחרות . עולמו של יעקב לרנר היה קרוב ביסודו יותר מכולם לנופו של ביאליק עצמו . הפואמה האוטוביוגרפית שלו "בגויים , " על חוויית השפלת האב , איבת הגויים , לימוד התורה הכפוי על הילד והדחקות הנוראה , מזכירה את המחזור "יתמות" של ביאליק ( לרבות האלמן–הצרצר , ( ועל אף הז'אנר הרומנטי היא ריאליסטית יותר משהיא רומנטית . הפואמה "פיח–פיח" מתארת חילופי הגות ורגש של הדובר בעת מסע ברכבת ( אך גם את מעוף הרכבת עצמה בלילה חשוך , ( וכאן עולה לעתים תכופות הנושא החוזר בפואמות המסע של ביירון "נס אני משממון ימי / ולא אדע אן פעמי . " אך בשיריו הליריים של לרנר כבר מעורב הרגש הרומנטי ברגישות דקאדנטית . גם בשירת שניאור חוזרת אותה תערובת . אמנם רבות ביצירתו השירית הפואמות הליריות וההגותיות , ב"פרקי יער" נשמעת התלונה על הרס היער והטבע עם בוא העיור , והארוכה והמושלמת מבין הפואמות שלו , "בהרים , " עושה שימוש נרחב בשיח דוממים : "מחשבות הרים , " "שירת סלעים , " "לחש פלגים" ו"זימרת–שלכת" בנוסח הרומנטיקה . אך בשירתו המאוחרת יותר הוא 'מגלה' לקוראיו שהאנשה זו של הטבע אינה אלא פרי שרירות דמיונו של האדם וכי הטבע לעצמו – ללא המשורר 'יוצר היופי , ' הנבדל מן ההמון כ'אדם עליון' – הוא חסר משמעות . ונוסף על כך , גם במרבית הפואמות שלו , ולא רק בשירתו הלירית ובסיפורת שלו , דומיננטיים במידה כזאת חמדת בשרים תאוותנית ופולחן גופניות–לשמה , עד שהם דוד שמעונוביץ ( לימים שמעוני ) – בשירתו יסוד רומנטי עמוק הקשור לרומנטיקה הרוסית

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help