|
|
Page:63
לא רק ליחיד היהודי לשם התערות בחברה הכללית אלא גם לקהילה הלאומית כולה , הם מורשת משכילית שחדרה לספרות " ההתעוררות הלאומית . " הספרות שנוצרה בתקופה זו היתה אפוא לא רק ניגודה של תנועת ההשכלה אלא גם המשכה . געגועים לעבר כשלעצמו או לאתריו אינם תמיד ובהכרח רומנטיקה , ועל כך תעיד גם שירת חיבת ציון כולה – עד "אל הציפור" של ביאליק ועד בכלל – שחוקרים מכנים אותה , בצדק , שירה סנטימנטלית , ולא שירה רומנטית . השיר הרומנטי , לעומת השיר הקלאסיציסטי , אינו רק הבעה ישירה יותר של רגש , אלא גם שימוש חדש בדימוי ובסמל , והוא חותר לעצב חוויה מוחשית וייחודית . מבין המשוררים של אנשי חיבת ציון רק המצי"ר ( מרדכי צבי מאנה ) מגלה את השפעת הרומנטיקה בשירתו ועוד יותר מזה בכתביו העיוניים המדגישים את הזיקה שבין סבל לבין יצירה והבעה אמנותית ופוסלים כל תפיסה תועלתנית של הספרות והאמנות . הרבה יותר רומנטי מן הרומן של מאפו הוא דווקא הרומן הפופולרי האחר של התקופה , הרומן מחיי ההווה שכתב פרץ סמולנסקין : התועה בדרכי החיים . כאן הז'אנר והסגנון טהורים ואחידים הרבה פחות . ברומן נדודים והרפתקאות זה יש השתפכויות ליריות בצד סאטירה חברתית , משיכה אל הגרוטסקי והחריג ההיפרבולי , תיאורים של סכסוכים נפשיים ותהפוכות רוחניות . חרף העדרן הבולט של תמות רומנטיות טיפוסיות – הטבע , האהבה – מזכיר רומן זה יותר מן הרומן המקראי של מאפו את הקשר האטימולוגי הקדום בין רומנסקי ( דמוי רומן ) לרומנטי ואת החפיפה ביניהם שקדמה לשימוש המובחן במונח האחרון לציון תקופה או סגנון . אך גם כאן , כביצירות המאוחרות יותר של סמולנסקין , הערכים הם ערכי ההשכלה והנאורות והדגש הוא בנושאים חברתיים ולא בחיים הפנימיים של הדמויות , אף שחיים אלה ותהפוכותיהם – בעיקר ביצירה הלאומית "נקם–ברית" – תופסים בסיפורת של סמולנסקין מקום נכבד יותר מאשר ביצירות אחרות של מספרי ההשכלה . הנובלה רבת ההשפעה ביותר של תקופת חיבת ציון , לאן של פיירברג , אף היא שואלת מוטיבים מן הספרות הרומנטית . זוהי מעין נובלת עיצוב העוקבת אחרי תהפוכות רוחניות בנפש צעירה מאז שנות ילדותה ועד שאחזה השיגעון בשל חתירתה הנפשית נגד ערכיה ואמונותיה של הקהילה . נחמן ה ' משוגע , ' המעשה שעשה ביום הכיפורים בבית הכנסת מתוך דחף שאינו נשלט , היאלמותו הממושכת והטפתו הפתאומית להתחדשות החיים הלאומיים במזרח , הם בוודאי כולם מוטיבים רומנטיים . אך הנובלה כולה , שחלק גדול ממנה מוקדש לפובליציסטיקה והיא מכוונת כולה ללקח דידקטי – אולי בשל עריכתו של אחד העם – היא הרבה פחות רומנטית מן המוטיבים הבודדים שבה . דמות מרכזית בספרות העברית שיצא לה שם של רומנטיקון היא המספר , המשורר , העורך , המתרגם ובעיקר המבקר דוד פרישמן . פעילותו בכל התחומים משתרעת על פני ארבעים שנה והיא מגלה זיקה חזקה לתקופות שונות בחיים הרוחניים של אירופה ושל הספרות העברית החל באידיאלים של ההשכלה , בגדולי המבקרים של המאה ה18– אישי הפרהרומנטיקה הניצבים כולם בין הניאו–קלאסיות לרומנטיקה ( ובעיקר שילר וגתה , ( הרומנטיקה , הניטשיאניות והדקאדנס . השפעת הרומנטיקה ניכרת בשיריו הליריים ובסיפוריו ( שאף בהם היא נמהלת בהשפעות אחרות ) יותר מאשר בדברי הביקורת רבי ההשפעה שלו ובהגותו על ספרות ואמנות . בהשפעת פושקין וביירון ( שמיצירות שניהם תרגם לעברית ) שכיחה בשירתו דמות המשורר המושווה לנביא ולמשיח וניצב מול ההמון הנבער כשבלבו "האש הקדושה / , היוקדת בעין כלאיש משורר / וכל חוזה וכל–גואל וכל–נביא–אמת" ( מתוך " המשיח" , ( 1897 אלא שבמהלך התפתחותה של שירתו מוצב ספק וערעור על יכולתו של המשורר להיות "גואל , " ויומרתם של אמנים ונביאים נהפכת – בהשפעה ברורה של הדקאדנס – ממרוממת לנלעגת . פרישמן השתמש בחלום ובהזיה גם דוד פרישמן , מספר , משורר , עורך , מתרגם , ובעיקר מבקר – זיקה חזקה לתקופות שונות בחיים הרוחניים של אירופה ושל הספרות העברית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|