|
|
Page:62
ההשכלה והרומנטיקה בתקופת "ההתעוררות הלאומית" אותו צירוף מורכב של השכלה ורומנטיקה – במינונים משתנים – מאפיין הן את כתבי ההגות והן את יצירות הסיפורת והשירה בתקופת "ההתעוררות הלאומית" ברוסיה בשני העשורים האחרונים של המאה ה . 19– ההיסטוריוגרפיה המקובלת של הספרות העברית החדשה ( קלוזנר , לחובר ) הפריזה מאוד בהפרדתה בין מה ששלט בספרות העברית לפני המשבר הפוליטי של תנועת ההשכלה בשנות ה80– הראשונות של המאה ההיא לבין מה ששלט בה לאחריה . נוצר הרושם כאילו מאסו לגמרי מרבית ההוגים והיוצרים באוניברסליזם המשכילי שלהם ועלו על "דרך תשובה" שהוליכה אותם אל לאומיות רומנטית יהודית מקבילה להתעוררות הלאומית הרומנטית באירופה של 'אביב העמים . ' ואמנם האוריינטציה הפוליטית של הסופרים ספגה מכה קשה בפוגרומים של שנות ה80– הראשונות , התקווה לאמנסיפציה קרובה במרחבי האימפריה הרוסית נמוגה לחלוטין ואת מקומה ירשה הקריאה לשחרור עצמי – אוטואמנסיפציה – של היהודים . עלתה תפיסה חדשה של הקולקטיביות היהודית שלא היתה קיימת לפני כן במחשבה , כלומר בתודעה העצמית , היהודית . לעומת השכלת ברלין , שראתה ביהודים קהילה דתית ובתרבותם – היהדות – אסכולה הגותית או אתית העולה בקנה אחד עם כל סוג של לאומיות , באו הוגים כסמולנסקין , ליליינבלום ואחד העם והעמידו את היהדות או היהודיות על דגם המשפחה ההיסטורית : אקזיסטנציה קולקטיבית שהיא רציפה בזיכרונותיה , מנהגיה ותקוותיה . אין היא עשויה להיטמע בתוך לאומיות ( משפחה היסטורית ) אחרת לא רק מפני שהאנטישמיות מונעת זאת ממנה , אלא גם מפני שייחודה הלאומי מחייב הגדרה טריטוריאלית " נורמלית" אם כמטרה בפני עצמה ואם כאמצעי לפיתוח תרבותה הייחודית . ללא ספק ניזונו השקפות חדשות אלה מן ההגות האירופית הפרה–רומנטית ( בעיקר הרדר , רוסו ושילר . ( בלעדיהן לא יכול היה אחד העם לפתח את תורתו על 'האני הלאומי' ככוח היסטורי רציף , מעין 'רצון כללי' המקיים את הקולקטיב הלאומי , וסמולנסקין לא יכול היה להעמיד את ההשתמרות היהודית על רגש ההשתייכות למשפחה הקודם לכל אידיאה מופשטת או עיקר–אמונה . בעיקר הושפעה מן הרומנטיקה תפיסת הלאום ותרבותו כאורגניזם אינדיווידואלי המטמיע בתוכו השפעות מסוימות של הסביבה ודוחה מעליו השפעות אחרות . גם העדפתו של אחד העם את 'האמת ההיסטורית' על משה ( כלומר , דמותו כפי שנחרתה בדמיון העם ) מן 'האמת הארכיאולוגית' ( כלומר , האמת ההיסטורית ) מורה על המעמד החדש של המיתוס והדמיון העממי במחשבה היהודית , מעמד שהיה בלתי אפשרי ללא השפעת הרומנטיקה . ואולם ההתעוררות הלאומית הקיפה לא רק רומנטיקון כסמולנסקין , אלא גם פוזיטיביסט כליליינבלום , שפנה מהשכלה ללאומיות בעקבות ניתוח שכלתני על אפס הסיכויים להיעלמותה או להחלשתה של האנטישמיות ולא בעקבות הערצה לרוח האומה והקורבנות העצומים שהיא מוכנה להם למען אידיאלים ייחודיים . ובסופו של דבר גם ההוגים האחרים של התקופה לא ראו את ייחודו של עם ישראל כמוחלט מכל הבחינות . אחד העם טרח הרבה ליישב את תפיסתו בדבר 'המוסר הלאומי' עם תפיסתו בדבר המוסר האוניברסלי המושתת על יסודות רציונליים , ואף סמולנסקין , ככל האחרים , השתית את תקוותו לתיקון ליקויי הגלות על נורמה אוניברסלית שכל אדם נאור חייב להסכים לה . לתפיסות רומנטיות מובהקות של הלאומיות היהודית , היוצאות מנקודת ראות של ייחודן המוחלט של לשון לאומית ותרבות לאומית , צריכה היתה הספרות העברית להמתין עד תקופה מאוחרת יותר : תקופתם של הלל צייטלין , מרטין בובר , אהרן דוד גורדון או הרב קוק . ההמשכיות שבין ספרות ההשכלה לספרות ההתעוררות הלאומית ו"חיבת ציון" בולטת , בספרות היפה אף יותר מאשר בהגות , למרות השינויים האידיאולוגיים . רק באופן שטחי ניתן לראות באהבת ציון של מאפו יצירה רומנטית . כמובן , יש כאן געגועים לחיים קדומים בריאים יותר מחיי ההווה , לתנאים הנורמליים של אומה החיה על אדמתה , וכן החייאה של שפת המקרא כשפה מדוברת , שהיא כשלעצמה מרוממת את העולם הפיוטי לגבהים של פאתוס . אך העלילה היא רומנטית רק במובן מינימלי זה שמדובר בהתגברות האהבה על כל המכשולים המוצבים בדרכה על ידי תהפוכות גורל ובני–עוולה . האידיאליות של זוג האוהבים כדוגמת הזדון של אויביהם , ולמעשה כל דמות בסיפור , מייצגים תכונות אנושיות אוניברסליות , והרומן כולו קרוב לדרמות האלגוריות של הקלאסיציזם וההשכלה יותר מאשר לרומן ההיסטורי של הרומנטיקה ( וולטר סקוט , למשל . ( הרקע ההיסטורי–הגיאוגרפי נשאר , למרות כישרון המספר והיכולת הלשונית של מאפו , רקע בלבד . המחקר הראה כי נוף מולדתו של מאפו בקובנה הוא שהוסב ל"שדמות יהודה , " ומה שנאמר על המקום ניתן להיאמר גם על התקופה . העולם הרוחני שמאחורי יצירה זו אינו שונה מזה העומד מאחורי יצירותיו של מאפו מחיי ההווה כעיט צבוע , או מאחורי הפואמות ההיסטוריות של יל"ג המשכיל שאף בהן הדמויות מייצגות תכונות או עמדות כלל אנושיות . כאן רואים גם שהערכים שלמענם לחמו הטובים שבסופרי ההשכלה : ארציות , עבודה מועילה , קרבה לטבע , חוש ליפה וטעם טוב , כאשר חושבים עליהם כערכים שיש להנחילם
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|