|
|
Page:54
יהודים במוזיקה של ראשית המאה ה19– בנימין פרל עם נפילת חומות הגטו והחלת שוויון הזכויות האזרחי על יהודי מערב אירופה בסוף המאה ה18– ותחילת ה , 19– פרצו היהודים בבת אחת למרכז הבימה של חיי המוזיקה בארצות האלה . המוזיקאים היהודיים , שכישרונם המוזיקלי היה כבול לצרכים הדתיים של הקהילה מאות שנים , ללא חיבור של ממש עם התרבות המוזיקלית הכללית , נחשפו פתאום למוזיקה האמנותית בשיאה : האופרה האיטלקית לסוגיה ויצירות המופת של הקלאסיקאים הווינאיים ( היידן , מוצרט ובטהובן ) שנכתבו זה לא מכבר . בעקבות הגילוי הזה , והטמעתו המהירה , הופיעו , במחצית הראשונה של המאה ה19– בחיי המוזיקה של צרפת וגרמניה , דמויות בולטות של יהודים שלפחות שניים מהם – מנדלסון ומאיירבר – נחשבו בין המלחינים הגדולים של זמנם ועיצבו את פניה של המוזיקה בתקופה הזאת . העשורים האלה היו מעין "חלון הזדמנויות" – היהודים זכו בזכויות אזרח מלאות ועדיין לא נולדה האנטישמיות המודרנית של המחצית השנייה של המאה ה – 19– שבו יכלו היהודים לפתח את כישרונותיהם המוזיקליים במלואם ולזכות להכרה כמעט בלתי מסויגת של סביבתם . החשוב במלחינים האלה היה פליקס מנדלסון–ברתולדי , נכדו של הפילוסוף משה מנדלסון ( ר' מדור ההגות היהודית המודרנית . ( פליקס מנדלסון היה מגדולי המלחינים בדור הראשון של המוזיקה הרומנטית בגרמניה , דורם של שוברט ושומאן . מנדלסון נולד בהמבורג ומגיל שנתיים גדל בברלין בתנאי רווחה כלכלית . כשהיה בן שבע דאג אביו הבנקאי להמיר את דתו ( שלו ושל אחותו ) לנצרות הפרוטסטנטית וכעבור חמש שנים הוסיפה המשפחה לשמה את השם ברתולדי . פליקס הוכיח כישרון מוזיקלי בולט מגיל צעיר , בתחילה בעיקר כפסנתרן ( הופעתו הפומבית הראשונה היתה בגיל תשע . ( כשהיה בן עשר החל בלימודי הלחנה אצל צלטר ( מקורבו של גתה . ( התקדמותו היתה מסחררת ועד שהגיע לגיל עשרים השלים כתיבה של שלוש אופרות , 13 סימפוניות לתזמורת כלי קשת , ארבעה קונצ'רטי ומספר רב של יצירות קאמריות ומקהלתיות . מהתקופה הזאת חשובות בייחוד השמינייה לכלי קשת ( 1825 ) והפתיחה על פי מחזהו של שייקספיר חלום ליל קיץ , ( 1826 ) שבהן התבסס סגנונו והגיע לבשלות מלאה . ב1829– הביא מנדלסון לביצוע את יצירת הענק של י"ס באך "מתיאוס פסיון" " ) הפסיון על פי מתי , ( " שנכתבה מאה שנה קודם לכן וכמעט נשתכחה . בכך פתח עידן של ביצוע יצירות היסטוריות , הנמשך עד ימינו . מכאן גם נתמשכה הקריירה השנייה של מנדלסון , כמנצח : משנת 1835 קיבל מנדלסון לידיו את תזמורת ה"גוונדהאוס" ( Gewandhaus ) בלייפציג , ונעשה לאחד ממייסדי אמנות הניצוח המודרני . מסעותיו הממושכים לאיים הבריטיים ולאיטליה הניבו אחדות מיצירותיו הסימפוניות הידועות ביותר : בהשראת נדודיו בסקוטלנד כתב את הפתיחה "ההברידים" ( 1830 ) ואת ולהכרה בכוחן , ואם הנשים עצמן יבינו שעליהן לרכוש לעצמן את חירותן ועצמאותן באמצעות לימוד מקצוע ויידעו להיזהר מחיזורים רומנטיים ומפיתויים של גברים שמרדימים את חושיהן , אזי יוכלו גם הן לתרום לציוויליזציה , להשתלב בהשכלה ולזכות באמנסיפציה המיוחלת . לקריאה נוספת : טובה כהן , האחת אהובה והאחת שנואה , בין מציאות לבדיון בתיאורי האישה בספרות ההשכלה , ירושלים , תשס"ב . שמואל פיינר , מהפכת הנאורות , תנועת ההשכלה היהודית במאה ה , 18– ירושלים , תשס"ב . "––– " "––– האישה היהודייה המודרנית : מקרה מבחן ביחסי ההשכלה והמודרנה , " בתוך : ישראל ברטל וישעיהו גפני ( עורכים , ( ארוס , אירוסין ואיסורים , מיניות ומשפחה בהיסטוריה , ירושלים , , 1998 עמ' . 268-253 "––– " "––– המאבק בהשכלה המזויפת וגבולותיה של המודרניזציה היהודית , " בתוך : ד' אסף , י' ברטל , א' הולצמן , ח' טורניאנסקי , ש' פיינר , י' פרידלנדר ( עורכים , ( מווילנה לירושלים , מחקרים בתולדותיהם ובתרבותם של יהודי מזרח אירופה מוגשים לפרופסור שמואל ורסס , ירושלים , תשס"ב , עמ' . 23-3 פולה היימן , האשה היהודיה בסבך הקדמה , תרגום : טל אילן , ירושלים , . 1997 איריס פרוש , נשים קוראות , יתרונה של שוליות בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע–עשרה , תל–אביב , . 2001 דוד ביאל , ארוס והיהודים , תרגום : כרמית גיא , תל אביב , תשנ"ה . ישראל ברטל , '" אונות' ו'אין אונות' – בין מסורת להשכלה , " בתוך : ישראל ברטל וישעיהו גפני ( עורכים , ( ארוס , אירוסין ואיסורים , מיניות ומשפחה בהיסטוריה , ירושלים , תשנ"ח , עמ' . 237-225 on the Haskalah , London & Portland Or ., 2001 . Shmuel Feiner & David Sorkin ( eds . ) , New Perspectives
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|