|
|
Page:51
בנעוריהן , ועל כן לא יכלו לקחת חלק בכתיבה ספרותית ועיונית בעברית ורק מעטות נמנו עם הקוראות . במשפחות האליטה הכלכלית בגרמניה נהפכו דווקא שפות אירופה , גרמנית וצרפתית , לשפות הקריאה והתרבות של הנערות , כחלק מן החינוך הבורגני–סלוני שקיבלו והאקולטורציה העמוקה , שעברו לטעמים התרבותיים של אירופה . האידיאל הבורגני שייעד את האישה לתפקידים ביתיים של רעיה , עקרת בית , מארחת ואם , לא הותיר לה מקום בתחום החיים הציבוריים שחברת המשכילים שאפה לעצב . יתרה מזו , היו משכילים שתפסו את האישה כמכשול למשכיל הצעיר , כמאיימת על האינטלקט הגברי ופורשת לפניו רשת של פיתויים מיניים נחותים . הדרתן של הנשים ממהפכת הנאורות שחוללה תנועת ההשכלה היהודית היתה כמעט מוחלטת . בכל מאבקי התרבות שהתסיסו את הזירה הציבורית ובהם נלחמו אינטלקטואלים יהודיים ליברלים , משכילים וחתרנים עם האליטה הרבנית , שנהפכה יותר ויותר לשומרת האורתודוקסית של חומות המסורת , לא היה כל ייצוג לנשים . השתלבות של נשים בתנועת ההשכלה היהודית אך אם מחפשים אחר השתלבותן של נשים בהתעוררות התרבותית של תנועת ההשכלה היהודית ואחר פריצתן של נשים לזירה הציבורית של השיח היהודי הפנימי , יש לפנות למזרח אירופה של המחצית השנייה של המאה ה . 19– עוד ועוד נשים יהודיות השיגו עצמאות כלכלית , סירבו להינשא בנישואי שידוך ומנעו מהוריהן להשיאן בגיל צעיר בטרם בשלו מבחינה פיזית וכלכלית . "עלמות מהדור החדש" מצאו משרה בחנויות המסחר , בבתי מלאכה או בבתי הסוחרים , חסכו כסף וחיפשו את בן זוגן ללא התערבות המשפחה . האתוס הרומנטי הלך וקנה לו מקום בין הצעירים בדור הזה , ועמו לא רק נישואי בחירה בגיל מאוחר יחסית , אלא גם מתירנות דתית אצל הנערות העובדות מן המעמד הנמוך ואצל הנערות הלומדות מן המעמד הבינוני והגבוה שרבות יחסית מתוכן היו לתלמידות גימנסיה ולסטודנטיות . בספרות ההשכלה , כגון ברומן עיט צבוע של אברהם מאפו רחל הירש , האישה הראשונה בגרמניה שזכתה בתואר פרופסור
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|