|
|
Page:49
השכלה יהודית בלשון הרוסית מיכאיל קרוטיקוב האידיאולוגיה של ההשכלה י 5 ; אה לראשונה לאימפריה הרוסית בתחילת המאה ה19– בידי סוחרים יהודיים שעברו באוסטריה ופרוסיה , ועד מהרה השתרשה בקרב הצעירים הרדיקליים ויצרה שסע בחברה היהודית שומרת המסורת הדתית . בתקופת משטרו המחמיר של ניקולאי הראשון ( 1855-1825 ) נערכו המלחמות בין המשכילים למתנגדיהם הדבקים במסורת בעברית או ביידיש , כי עד שנות ה40– רק חלק קטן מן האוכלוסייה היהודית ידעה רוסית . אף כי ההשכלה כתנועה לא הצליחה להשיג את מטרתה הפוליטית העיקרית , כלומר להשפיע על מדיניותו של הצאר כלפי היהודים , הפיקו משכילים רבים תועלת מהרפורמה החינוכית של שנת 1841 במוצאם משרות הוראה בבתי הספר היהודיים היסודיים החדשים . עקב כך החלה הרוסית לתפוס בהדרגה את מקומן של הגרמנית והפולנית כשפה הלא–יהודית העיקרית של יהודי רוסיה . תוצאה אחרת של הרפורמה החינוכית היתה ייסודם של סמינרים לרבנים בווילנה ובז'יטומיר בשנת . 1847 במקום לפנות לרבנות – שבעיני האדוקים הם נחשבו בלתי מתאימים לה – נקהלו בוגרי הסמינרים האלה לגימנסיות ולאוניברסיטאות רוסיות , ויצרו את החבורה הראשונה של האינטליגנציה היהודית הרוסית . עד 1917 שלטו שתי ערים בשדה שבו נוצרה התרבות היהודית הרוסית . הניגוד בין הדרום , שאותו התסיסה החיוניות האופטימית והרב–תרבותית של אודסה , לצפון , שבו שלטה האווירה הקשוחה , הקפואה והדיכאונית של סנט פטרבורג , הותיר את השפעתו על האופי המפוצל , המאני–דפרסיבי במידת מה , של הפעילות היהודית הרוסית . יהודי אודסה היו הראשונים שהפיקו תועלת מהרוח הליברלית של השלטון החדש של אלכסנדר השני ( 1881-1855 ) וייסדו שלושה כתבי עת – המליץ העברי , ( 1860 ) על תוספת היידיש שלו קול מבשר , ( 1862 ) והראזסווט הרוסי – ( 1860 ) שהחיו את הספרות בכל שלוש השפות ופיתחו נעימה חדשה של מעורבות חברתית ושל אופטימיות . אוסיפ רבינוביץ , ' מייסדו ועורכו של השבועון ראזסווט שהיה גם הסופר היהודי הראשון שכתב רוסית , גדל בבית אמיד ונאור באוקראינה . אחר שלמד רפואה שנה אחת באוניברסיטת חארקוב נאלץ לקבל עליו את האחריות לעסק המשפחתי שכשל , ועבר לאודסה , ובה פיתח קריירה משפטית וגם התבסס בפוליטיקה ובעיתונות המקומית . עבודותיו הספרותיות המוקדמות , שנתפרסמו בעיתונות הרוסית בשנות ה , 50– עסקו בעניינים יהודיים בדרך תיאורית , בלא דגש מיוחד של היבטיהם הלאומיים והפוליטיים . מעודד מן האווירה הליברלית הגוברת והולכת החל רבינוביץ לתת את דעתו על בעיות יהודיות ביתר נמרצות . בנובלה "שטרפנוי" " ) החייל שנענש ( 1859 , " חשף , לראשונה בספרות הרוסית , את התנסויותיהם המכאיבות של יהודים בצבא הרוסי בימי ניקולאי הראשון . הסיפור מסופר בגוף ראשון והוא מציג דיוקן של חייל יהודי פשוט וכנוע , המוכן לקבל את סבלותיו בלי לשאול למקורותיהם או למשמעויותיהם , דמות המושאלת מן "האיש הקטן" שנעשה פופולרי בספרות הרוסית מאז פושקין וגוגול . " שטרפנוי" זכה לתפוצה כה רחבה עד שניתן למוצאו , על פי עדות של בן התקופה , בבתים דתיים רבים , שבהם נחשבה החזקת ספר שאינו כתוב עברית לחטא . הנובלה "נאסלדסטווניי פודסבצ'ניק" " ) הפמוט שעבר בירושה , ( 1860 , " שהיא המשך רופף ל"שטרפנוי" ופורסמה בגיליונות הראשונים של ראזסווט , מציגה לראשונה דמות נשית בספרות היהודית ברוסית . כמו מרבית דמויותיו של רבינוביץ , ' הגיבורה היא אישה מסורתית ונעדרת תחכום המוצגת בסביבתה המשפחתית . הפרוזה של רבינוביץ מתייחדת בנעימה סיפורית , בתשומת לב לפרטים ובאפיונים אירוניים , דבר העושה אותו למעין מבשרו של שלום עליכם . בצפון נתמך ראזסווט בהתלהבות בידי לב לבנדה , עוד דמות חשובה בספרות היהודית הרוסית . הוא נולד במינסק למשפחה ענייה ונהנה מהרפורמות החינוכיות של ניקולאי הראשון . הוא היה תלמיד מוכשר ובמרוצת כל שנות לימודיו בסמינר הרבנים בווילנה קיבל תמיכה ממשרדו של היועץ לעניינים יהודיים למושל הכללי של וילנה . הוא דגל באדיקות בטמיעתם של יהודים בחברה הרוסית ותקף את פיגורו של אורח החיים הדתי במאמרים ובסיפורים שפרסם בעיתונות הרוסית של ערי השדה . הרומן המפורסם ביותר שלו , גוריאצ'יי ורמיה ( זמנים חמים , ( 1873-1871 שעלילתו מתרחשת בזמן ההתקוממות הפולנית , ( 1864-1863 ) הוא כתב סנגוריה על האימפריאליזם הרוסי שהוא מן המשולהבים ביותר שנכתבו בידי יהודי . ראזסווט ביקש לנהל סדר יום כפול , שלבנדה ניסחו לאחר מכן כך : "להתגונן מפני התקפות מבחוץ כאשר יש צורך להגן על האינטרסים האנושיים שלנו ושל אמונתנו , ולתקוף את האויב הפנימי שלנו , שנאת הדעת , ההרגלים המגונים , הרעות החולות של הקהילה וכו . "' אבל כתב העת נאלץ מיד לעמוד מול מצב לא נעים , שנותר בעינו בעיתונות היהודית הרוסית עד שנת . 1917 בעודו עסוק בעידוד הפצת התרבות הרוסית בין היהודים ובביקורת מבפנים על חיי היהודים , אסרה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|