|
|
Page:48
מיימון סיפור חיים , שהופיע בגרמנית , לא רק מתעד את לידתו של אינטלקטואל יהודי , אלא הוא מסמך מרתק של שיח נאורות , הממזג איכויות של הגות פילוסופית , פואטיקה ביוגרפית , סטריאוטיפים תרבותיים ופרספקטיבות אירוניות . בקרב הדור הראשון של חברת ההשכלה היהודית בגרמניה ניכר בדרך כלל מאמץ לכינון שיווי משקל פורה בין המסורת היהודית לבין מורשת הנאורות . עם זאת רוב המשכילים נקלעו למצב מריבה עם ראשי הקהילות האורתודוקסיות והרבנים , שדחו את מפעליהם , ובעיקר את התערבותם בסדר היום של חיי הקהילה היהודית . רפורמות בחינוך , שהושפעו על פי רוב מן הזרמים ההומניסטיים או הפילנתרופיים של הנאורות בגרמניה ובצרפת , הביאו לכינון בתי ספר יהודיים חדשים דוגמת "בית הספר החופשי" בברלין . בתוכניות החינוך של ההשכלה ניכר המאמץ לקדם את מפעלי האמנסיפציה , דוגמת זה של המלך ההאבסבורגי יוזף השני , או את התוכנית לתיקון המעמד האזרחי של היהודים , פרי עטו של הפקיד הפרוסי כריסטיאן וילהלם דוהם , שתבעה , בין השאר , רפורמה במבנה הכלכלי של הקהילה היהודית ונטיעת התעסוקה היצרנית בקרבם . הצעות בדבר הגבלת מעמדם של בתי דין ומוסדות אחרים של הרבנות , ותוכניות לתיקון בסדרי הפולחן , במצוות ובמנהגי הדת האחרים הולידו את תנועת הרפורמה ( ר' מדור החברה הדתית נוכח החילון והמודרניות ) שהעמידה אתגר למערכת השליטה של הרבניים , זו שהתערערה ממילא עם שקיעת המדינה הפיאודלית , עם צמיחת מבנה הכוח החדש של המדינה האבסולוטית , ובמועד מאוחר יותר , עם מאורעות המהפכה הצרפתית . בין תוכניות הרפורמה ידועות יוזמותיהם של דוד פרידלנדר וישראל יעקובסון , שדרשו לתקן בסידור התפילות ולהוסיף את קריאת התורה בגרמנית . בתקופה הזאת נטו ממשיכיו של מנדלסון ומשכילים אחרים להרחיק את עצמם מעולמות המסורת . הנטייה לבטל לגמרי את חשיבותו של התלמוד היא רק דוגמה אחת לאותה ביקורת עצמית שוללנית של המשכילים , שהגיעה , לפעמים , להרהורים על המרת דת או להתנצרות . כבר בדורה הראשון , אך בעיקר בסופה של המאה ה18– ובשליש הראשון של המאה ה , 19– ניכרה בתנועת ההשכלה הנטייה להעתיק את מפעליה לשפה הגרמנית . ההתנכרות ליידיש , ולבסוף העדפת הגרמנית על פני העברית , שהתבטאה בין השאר בהופעת כתב העת שולמית בגרמנית , שירש את מעמדו של המאסף העברי והוקדש לסוגיות בחינוך , לנושאים בבלשנות ולשאלות פילוסופיות והיסטוריות , ייצגה הכרעה תרבותית שכיוונה היה היטמעות בחברה הגרמנית . עם זאת רבים מאנשי ההשכלה השתייכו – ולעתים על כורחם , בשל כך שלא התקבלו בחוגיה החברתיים או האקדמיים של הנאורות – למועדוני תרבות ולחברות קריאה יהודיים והמשיכו לפעול כמחנכים בתחומיה של הקהילה היהודית . את ההשכלה היהודית אפשר היה לראות במובן הזה כאידיאולוגיה של הבורגנות היהודית המתגבשת וראיה נוספת לקשיי עלייתה בגרמניה . בין תוצאותיה של תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה יש למנות את הופעת מוסדות "מדעי היהדות , " שראשיתם בייסוד " האגודה לתרבות ולמדע היהודים" . ( 1819 ) במפעלים האלה , שבהם השתתפו אדוארד גנז , ליאופולד צונץ , אברהם גייגר ואחרים , ניכר הניסיון להעמיד מחקר ביקורתי על אודות היהדות כמערכת היסטורית ותיאולוגית . פריחת ההשכלה היהודית בלשון הגרמנית לא היתה רק סימפטום למשבר שאליו נקלעה החברה היהודית באירופה בעת החדשה . אכן , כמו תורת הקבלה בשעתה , השבתאות והחסידות , טמון היה גם בהשכלה סממן של הרס המסורת , ביקורת על החוק הדתי ופנייה אל מישורים של התחדשות מטפיזית . ואולם ייחודה של ההשכלה נמצא לא רק בנטייתה לחילון ההוויה והרס המערכות התיאולוגיות של היהדות , אלא גם בהשקפת עולמה ההומניסטית , שעיצבה את עולמה התרבותי של יהדות אירופה בשתי המאות הבאות וסייעה בכך בכינון מסורת יהודית חדשה , שעדיין היא פתוחה . לקריאה נוספת : יעקב כ"ץ , מסורת ומשבר : החברה היהודית במוצאי ימי–הביניים , ירושלים , . 1963 מרדכי ברויאר ומיכאל גרץ , תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה , כרך א : ' מסורת והשכלה , ירושלים , . 2000 שמואל פיינר , השכלה והיסטוריה : תולדותיה של הכרת–עבר יהודית מודרנית , ירושלים , . 1995 1997 . gious Thought : Orphans of Knowledge , London , David Sorkin , The Berlin Haskalah and German Reli-
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|