|
|
Page:46
הנכבד ביותר שבהטמעת עולמה הערכי של ההשכלה במבנה אמנותי מורכב ומהודק . הסדר הכרונולוגי המהופך לכאורה מלמד על תנודות אידיאולוגיות ואמנותיות אצל מנדלי המבשרות את סוף עידן ההשכלה בספרות יידיש 0 . בגלל סיבות שונות חלה הפסקה בפעילותו הספרותית למשך כעשור ( עד , ( 1886 והחזרה אליה טבועה בחותם השינוי במציאות הרוחניתהתרבותית לאחר הפרעות של . 1882-1881 סוסתי מהווה חידוש בספרות ההשכלה ביידיש מבחינה תמאטית , ז'אנרית ורעיונית כאחת . זו הפעם הראשונה שיצירה משכילית ביידיש מעמידה במרכזה את גורלו ההיסטורי של עם ישראל , מעבר למשמעויות האקטואליסטיות הישירות , ועושה שימוש נרחב באלגוריה ובסמל , אמצעים ספרותיים שמנדלי העביר בחלקם מספרות ההשכלה העברית אל היידיש . ספרות זו נטתה להרבות בקטעים מסאיים , אך משקלם בסוסתי ניכר ביותר גם לעומת הנורמה של התקופה . הם ממחישים את שאיפתו לגבש לשון מסאית ביידיש שתהיה בעת ובעונה אחת נגישה לקבוצות קוראים רחבות ובעלת עוצמה רגשית ואינטלקטואלית . הספר מטיל ספק נכבד בכמה אמיתות של ההשכלה : בזו שטענה כי שילוב היהודים בחברה האזרחית הרוסית , בתמיכתה ובעידודה של הממשלה 0 , הינו גם רצוי וגם אפשרי , ובאמונה הדוגלת בכוחה המנצח של החשיבה הרציונלית , האמורה להבטיח את האושר האישי 00 . מבחינה תמאטית מטמיע מסעות בנימין השלישי ביצירה סאטירית מתוחכמת כמה מן היסודות הרעיוניים של ההשכלה : יציאתם של בנימין וסנדריל , הגיבור הראשי ומלווהו , במסע חיפוש אחר עשרת השבטים מאפשרת לבנות סאטירה מקיפה על היבטים מרכזיים בעולם הרוחני והחברתי של יהודי מזרח אירופה , כמו טשטוש הגבולות בין מציאות לדמיון , אי ידיעת שפת הסביבה , פרנסות היהודים ה " לא פרודוקטיביות , " חיי האישות הפגומים ועוד . כל אלה מעמידים את הספר בהקשרה של ספרות ההשכלה , אך המשמעויות הטמונות בו מפליגות 0 אל מעבר לכך : החטיבה הסיפורית האחרונה , אחת המרכזיות שבו 0 , מתארת את הגיוס בכוח של גיבורי הספר לצבא הרוסי ; בכך נקשר מסעות בנימין השלישי לאחד הנושאים המורכבים והכאובים ביותר בשיח הציבורי היהודי באימפריה הרוסית במשך כמה דורות , שגם המשכילים נטלו בו חלק . העמדה השלילית המצטיירת מן הספר בנוגע לשירות היהודים בצבא הרוסי מחדדת וממקדת את אחת הסוגיות העקרוניות שבו : לכל אורכו ניכרות עמדות אירוניות ומסויגות באשר לשאלה המהותית של תקופת ההשכלה , באיזו מידה היהודים במזרח אירופה אכן יכולים , צריכים ומסוגלים להשתלב בחברה הסובבת אותם ולהיות לגורם פעיל בזירה ההיסטורית של זמנם . 000 00 לקריאה נוספת : שמואל ורסס , "יד ימין דוחה ויד שמאל מקרבת : על יחסם של סופרי ההשכלה ללשון יידיש , " חוליות , גל 5 0 ' ( חורף . ( 1999 דן מירון , " שביס הפנינים או על התועלת שבזיוף , " בספרו בין חזון לאמת : ניצני הרומן העברי והיידי במאה ה19– ( ירושלים , תשל " ט . ( שמרוק , חנא , ספרות יידיש : פרקים לתולדותיה ( תל אביב , תשל"ח . ( Modern Yiddish Fiction in the Nineteenth Century Dan Miron , A Traveler Disguised : A Study in the Rise of Yiddish Storytelling ( Cambridge , 1995 ) . David G . Roskies , A Bridge of Longing : The Lost Art of ( New York , 1973 ) . ההשכלה היהודית בלשון הגרמנית גלילי שחר הופעת ההשכלה היהודית היא פרק מרכזי בתולדות היהדות המודרנית . במרחב הזה בלטה תנועת ההשכלה היהודית בלשון הגרמנית . התנועה הזאת , שתחילתה במחצית השנייה של המאה ה , 18– הגם שמבחינות מתודולוגיות מסוימות אפשר להפריד בינה לבין שפות אחרות בתרבות ההשכלה , ראשיתה כמפעל תרבותי דו–לשוני . דור המשכילים הראשון בחברה היהודיתגרמנית , שהתאסף סביב משה מנדלסון , פרסם כתבים בעברית ובגרמנית . הלשון הכפולה של חלוצי ההשכלה מעידה על זהותה של התנועה הזאת , שחיפשה לעצמה מקום הן בעולמה של היהדות והן בעולמה של הנאורות הגרמנית . ואכן , אנשי ההשכלה היהודית בגרמניה , כגון אנשי השכלת ברלין , ובהם מנדלסון , נפתלי הרץ וייזל , שלמה דובנא , הרץ הומברג , יצחק אייכל , לאצרוס בן–דוד , מרקוס הרץ ושלמה מיימון , באו רובם מעולמה של המסורת היהודית . רובם הכירו את הספרות התלמודית והתמידו בדיאלוג עם ספרות המקרא . מקצתם אף קיוו לפתוח אופקים פואטיים וספקולטיביים חדשניים בשפה העברית , וכל זאת לצד רכישת שפות זרות , העמקה בפילוסופיה של הנאורות , לימוד והפצה של תיאוריות מדע , רפואה וטכנולוגיה והתחייבות לתוכניות חינוך הומניסטיות במסגרותיה של החברה היהודית . בראשית העת החדשה היתה הפעילות הרוחנית בקרב המלומדים בקהילות היהודים בגרמניה דתית באופייה , ברובה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|