|
|
Page:43
אחריו חטיבה נכבדה של כתיבה שירית , אך היא התמקדה במשל ובמכתם , ז'אנרים שאינם ליריים מובהקים . סמליות מיוחדת טמונה בעובדה שגדול משוררי ההשכלה , יהודה לייב גורדון , הוציא ספר שירים בודד וצנום ביידיש הנושא כותרת בעלת משמעות : שיחת חולין ( מהדורה ראשונה : . ( 1886 מכותרת זו משתמע שהכתיבה ביידיש , כולל כתיבת שירה , שואבת את כוחה מן הלשון המדוברת , ולכל היותר היא מתאימה לשיחה בענייני דיומא . טיפוחה של השירה הלירית או האפית ביידיש היתה מעבר לאופקיה של ספרות ההשכלה , אך יש לציין שכמה שירים סאטיריים 0 , כגון אלה של מיכ"ל , גורדון , וולוול זברז'ר אהרנקרנץ , זכו לפופולריות עצומה בזכות מנגינתם , וכך הפכו לאפיק להפצת ערכיה הרעיוניים של התנועה 00 . מקומה של החסידות והיחס אליה הם אחת מאמות המידה המרכזיות להבחנה במגמות השונות בכתיבה המשכילית ביידיש . אחד המניעים המרכזיים שהמריצו את יוצרי ההשכלה במזרח אירופה לפנות לכתיבה ביידיש היה הרצון לרתום את הספרות למאבק נגד החסידות ; השימוש ביידיש הצטייר כאחד הביטויים המובהקים של אורח החיים היהודי הישן שיש להוקיעו ולהעבירו מן העולם , ולכן ראו סופרי ההשכלה צורך לעצמם לשים ללעג את דובריה של שפה זו 0 . היו ביניהם גם אלה שהאמינו שדווקא באמצעות הכתיבה ביידיש , בשפה המובנת לכל העם , יהיה אפשר 0 להשפיע עליו ולקרבו לעולם המודרני , אם כי אין אפשרות לקבוע בבירור אם מדובר באמונה כנה או בהעלאת נימוק תועלתי אשר נועד להעניק לגיטימציה מוסכמת לכתיבה ביידיש . יוסף פרל , איש גליציה , הוציא מתחת ידו שורה שלמה של כתבים ביידיש , אך אין הוכחה על כוונתו לפרסמם . בין היתר עסק בחיבור דו–לשוני בעברית וביידיש שהיה אמור לשמש משקל נגד לספר סיפורי מעשיות של ר' נחמן מברסלב , אך הוא לא השלים את תוכניתו ודבריו נשארו בכתובים . את יצירתו האפיסטולארית מגלה טמירין כתב יוסף פרל תחילה בעברית ( היא ראתה אור ב , ( 1819– ובה הוא הוקיע בדרך עוקצנית וחריפה את עולמה של החסידות 0 ואת דרכי מלחמתה באויביה במחנה ההשכלה 0 . לאחר שהשלים את הנוסח העברי , תרגם אותו יוסף פרל ליידיש . הוא התייחס אל היידיש שבפי החסידים בלעג מושחז ושנון כפי שדן לחובה את סגנון הכתיבה החסידי בעברית , אשר נתפס בעיניו כקלוקל ותתתקני ; על אף כתיבתו השופעת ביידיש אין עדות לכך שיוסף פרל ראה בפרסום דבריו בלשון זו אמצעי ספרותי לגיטימי , רצוי ויעיל במלחמה בחסידות . הנוסח ביידיש של מגלה טמירין נותר בכתובים למעלה ממאה שנה , והוא ראה אור רק ב , 1937– במסגרת ההתעניינות המחקרית בספרות יידיש . הרעיון של השימוש הפומבי ביידיש לשם השגת מטרות ההשכלה היכה שורשים עמוקים יותר אצל הדור הבא של סופרי ההשכלה 0 , אך תוצאותיו המעשיות היו עדיין מצומצמות 0 . ישראל אקסנפלד נולד וגדל באוקראינה בסביבה חסידית , אך חי את רוב חייו הבוגרים באודסה , המרכז העירוני והמסחרי התוסס 0 . הוא כתב יצירות רבות ביידיש ופעל במרץ לפרסומן , אך נתקל בקשיים עצומים , הן מצד הצנזורה הרוסית והן מצד בעלי בתי הדפוס העבריים . מכתיבתו המסועפת של אקסנפלד ביידיש , אשר כללה כשלושים יצירות , ראה אור בערוב ימיו , ב , 1862– רק הרומן דאס שטערן–טיכל ( שביס הפנינים ) ואחד ממחזותיו 0 ; בשנים הראשונות לאחר מותו 0 פורסמו יצירות ספורות נוספות משלו , אבל רובן אבדו . בשל אבדה זו נעשה שביס הפנינים לדוגמה היחידה 0 של רומן משכילי מובהק ביידיש שהגיעה לידינו 0 . הוא מנסה למזג בתוכו את שתי פניה של הכתיבה הספרותית המשכילית : הלעגת החסידות באה לביטוי ברומן 0 בתיאורים מפורטים של הליכות החצר החסידית והוקעת האדמו"ר העומד בראשה כאיש תככים ומרמה ; הביקורת החריפה המוטחת בעולם 0 היהודי המסורתי 0 נוגעת שלמה אטינגר – הסופר המשכילי היחיד ביידיש שהותיר אחריו חטיבה נכבדה של כתיבה שירית , אך היא התמקדה במשל ובמכתם
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|