|
|
Page:28
הבורגנות היהודית בעידן הקפיטליזם והמדינה המודרנית הריכוזית הופיעה באורח טבעי במערב אירופה ונדדה מזרחה . ספרות ההשכלה פרחה לשעה בגרמניה ובהולנד , שבהן התקיימו במחצית השנייה של המאה ה18– שני התנאים – בורגנות יהודית מן הסוג ה"חדש" וקהילה הנזקקת עדיין לשפות יהודיות ( יידיש מערבית כשפת הדיבור ועברית כשפת הספר . ( כשנתבטל התנאי השני , הן בהולנד הן בגרמניה , נעלמה מהן במהרה גם הספרות העברית החדשה . בתחומי הקיסרות ההאבסבורגית התקיימו זו לצד זו קהילות יהודיות שעברו במהירות את תהליך האקולטורציה ונזקקו לשפות המקום ( בעיקר גרמנית , אך גם הונגרית ופולנית , ( וקהילות גדולות , שעדיין קיימו אורח חיים יהודי מסורתי ונזקקו לשפות יהודיות . חדירת הקפיטליזם לתחומיה השונים של הממלכה אפשרה בהן קיום ספרויות יהודיות ( עברית ויידיש . ( חדירת הקפיטליזם לתחומי הקיסרות הרוסית והשתתפותם של קבלנים ובנקאים יהודיים בפיתוחו החלו , למעשה , בתקופת המלחמות הנפוליוניות ואמנם כבר בתקופת שלטונו של אלכסנדר הראשון , שצבאו הניס את נפוליון , ובעיקר בתקופת שלטונו של יורשו , ניקולאי הראשון , הופיעו בתחומי הקיסרות ניצני הספרות המשכילית הן בעברית והן ביידיש . תחילה התבצרה ספרות ההשכלה העברית בעיקר בצפון ה"ליטאי , " בווילנה , קובנה , שקלוב וערים אחרות . גרמו לכך גם קרבתה של ליטא היהודית לפרוסיה המזרחית ולחוג התרבות של יהודי גרמניה , גם סמיכותה לסנט פטרבורג הבירה , שבה התרכזו ראשי הקפיטליסטים היהודיים , וגם העובדה שהעברית היתה מושרשת עמוק בתרבותם בין יהודי הצפון , לעומת הבורות היחסית של יהודי אוקראינה . אבל בסופו של דבר נקבע המרכז הספרותי בעיקר באוקראינה , שבה שכנה הקהילה היהודית הגדולה והדינמית ביותר בתחומי המדינה הרוסית , ובה עמדה המחצית השנייה של המאה ה19– בסימן המודרניזציה המהירה של הכלכלה , שיהודים רבים נטלו בה חלק . גידולה המהיר של הקהילה היהודית של עיר הנמל החדשה אודסה , שנטלה חלק נמרץ בחיים הכלכליים הסואנים שלה , ופיתחה אורח חיים יהודי מודרני יחסית , שניכרה בו השפעה ברורה של קהילת המשכילים היהודיים של גליציה ( ברודי ) ושל תנועת הרפורמה היהודית שפרחה במדינות הדוברות גרמנית , תרם תרומה מכרעת להפיכתה של עיר דרומית זו למרכז הספרותי העברי הבולט כבר בשנות ה60– וה , 70– אך בעיקר בשנות ה80– וה90– של המאה ה19– ( שבהן נעשתה אודסה גם למרכז הפעילות הציונית בתחומי הקיסרות הרוסית . ( חשיבותה של ורשה , שגם היא החלה להסתמן בשנות ה60– וה , 70– נקנתה לה – בספרות העברית ( להבדיל מן הספרות היידית ) – בעיקר בזכות היות העיר לבירת הדפוס היהודי בתחומי הקיסרות הרומאנובית . עובדה זו העניקה לעיר כוח משיכה לגבי הוצאות ספרים ומערכות עיתונים , אך קהילה חזקה של קוראי וכותבי עברית כמעט לא היתה קיימת בוורשה בתקופת ההשכלה . שלושה מקורות תמורה במהלך נדודיה עברה הספרות תמורות ניכרות שנבעו משלושה מקורות : א . התהליך הפנימי של צמיחה והתבגרות . תכונות היסוד של המודרניות ( הנאורות והלאומיות , ( שהיו טבועות בה מראשיתה , עברו רדיקליזציה והביאו אותה במהלך של מאה שנים אל סף הרומנטיקה והלאומיות הפוליטית הציונית . ב . המגע עם ספרויות אירופה שהתרחב בשל נדודיה הגיאוגרפיים , שהוליכו אותה מקשר עמוק ומתמשך עם הספרות הגרמנית לקשר עמוק לא פחות עם הספרות הרוסית . מעבר זה , בדומה לתמורות שהתחוללו בתוך כל אחת מן הספרויות הללו ( מן הספרות הניאו–קלאסית הגרמנית לספרות "הסער והפרץ" הסנטימנטלית של סוף המאה ה18– ולרומנטיקה של ראשית המאה ה , ( 19– חולל תמורות רבות בספרות העברית . ג . המגע הישיר עם הציבורים היהודיים בכל אתר שאליו הגיעה הספרות . המצב הקונקרטי של הקהילה היהודית המסוימת , שבתוכה התפתחה הספרות , חייב בשלב זה או אחר עימות או נסיגה . כך למשל , המרכז הראשון של ספרות ההשכלה בארצות הדוברות גרמנית היה נוח יחסית , אף שלא מנע חיכוך בין ספרות ההשכלה לתרבות הרבנית המסורתית ( כפי שיעיד , למשל , הפולמוס הסוער שהתלקח סביב דברי שלום ואמת של וייזל , ( ואפשר פיתוחה של ספרות שעמדה בעיקרה על החיוב ועל הרצוי ולא על השלילה ועל המצוי . הדינמיקה ההיסטורית הפנתה ממילא חלקים נרחבים של היהדות הגרמנית בכיוון שנראה רצוי למייצגי ההשכלה . הפנייה המהירה לכיוון זה גרמה אמנם גם לחיסולה המהיר יחסית של ספרות ההשכלה העברית והיידית שם , שכן יהדות גרמניה פנתה מהן והלאה – תחילה אל ספרות יהודית בלשון הגרמנית , ואחר כך , יותר ויותר , אל הספרות הגרמנית הקאנונית , שהיהודים אימצו אותה אל לבם הן כקוראים והן כיוצרים . אמנם , כבר מראשיתה חשה ספרות ההשכלה העברית והיידית שחייה במזרח יהיו קשים לאין ערוך יותר . כיוון שנוצרה תכופות בערים ששכנו על "קו התפר" בין מזרח למערב ( קניגסברג , ברסלאו , ( היא נעשתה רגישה לנוכחות התרבותית העוינת של אורח החיים היהודי המזרח אירופי ( שיוצג בעיקר על ידי המלמד היהודי ה"פולני , " שיובא מן המזרח , משום שיהודי גרמניה כבר החלו להינתק ממקורות הידע היהודיים המסורתיים , ( וראתה עצמה חייבת לחסום את השפעתו בביתו של הסוחר היהודי ; דבר שהביא אותה כבר בשנות ה90– של המאה ה18– לכתיבה "שלילית" – סאטירית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|