|
|
Page:20
קווי מתאר מלכדים לתנועת ההשכלה , שהתקיימה לא פחות ממאה ועשרים שנה , משנת 1778 ועד לשנים האחרונות של המאה ה , 19– היו קווי מתאר מלכדים המאפשרים להציגה כתנועה היסטורית בעלת אחידות ורציפות ולשחזר את הפרקים בתולדותיה . פרק המבוא של תנועת ההשכלה הוא פרק המפנה התרבותי של " ההשכלה המוקדמת . " ראשיתו בסקרנות ובתשוקה למדע ולפילוסופיה שהתעוררו בכמה גברים צעירים באירופה במרוצת המאה ה , 18– שלא מצאו את סיפוקם האינטלקטואלי בגבולותיהם של המוסדות , הידע וארון הספרים של האליטה התורנית שבתוכה התחנכו . כמה מהם אף היו חדורים בתחושת נחיתות ומוגבלות תרבותית בלתי נסבלת של היהודים לעומת התפתחות המדעים והתרחבות גבולות הידע בתרבות הסובבת . אלו היו נקודות הגירוי שהביאו למוטציה ראשונה באליטה האינטלקטואלית היהודית בקהילות מרכז אירופה ומזרחה . לצד ומתוך האליטה הלמדנית האשכנזית , ששמרה על דומיננטיות בשיח הציבורי ותבעה מונופול על הדרכת הכלל ועל עיצוב עולם הרוח , צמחה אליטה חדשה של משכילים שוחרי אותו הידע שמעמדו ה " חיצוני " היה עד כה נחות , מודר לשוליים כ " אחר , " לא נחשב ומשולל לגיטימיות . יחסית למה שנתפס בהשכלה המוקדמת כהזנחה של המסורת המדעית והפילוסופית היהודית לטובת התמקדות בלעדית במסורת התלמודית ובקבלה , היתה , למשל , הדפסתו של חיבורו של הרמב " ם מורה נבוכים מחדש בשנת , 1742 כמאתיים שנה לאחר ההדפסה הקודמת , בבחינת סמל למפנה התרבותי . עם המשכילים המוקדמים , שרובם ככולם תרמו לספרייה היהודית בראשית ימי התחדשותה חיבורים שנכתבו עברית במדע , בפילוסופיה , בלשון עברית ובמקרא , אפשר למנות את הרופאים טוביה כהן , אנשל וורמס , אהרן גומפרץ ויהודה הורוויץ , את הרבנים יהודה לייב מרגליות ושמשון בן–מרדכי מסלונים , הדיין ברוך שיק משקלוב , חוקר הלשון העברית שלמה הנאו , הסוחר תאב הידע יצחק וצלר ואנשי המדע והפילוסופיה ישראל מזמושץ , ' רפאל לוי מהנובר , שלמה אולמן והמפורסם ורב ההשפעה מכולם , משה מנדלסון מדסאו . בכל הנוגע למגמתו של מנדלסון לחדש את פני התרבות היהודית ובייחוד את מסורת העיון הפילוסופי ופרשנות המקרא השתייך מנדלסון ( ר ' גם מדור ההגות היהודית המודרנית ) להשכלה המוקדמת , אך חיבוריו בהגות פילוסופית כללית ובביקורת ספרותית הזניקו אותו למעמד של אחד מבכירי אליטת הנאורים בגרמניה . פרסומו , קשריו החברתיים הענפים , ההוקרה הרבה שזכה לה ומעמדו היוצא דופן בברלין חייבו אותו גם להביע עמדה בדיון שנפתח בזמנו בשאלה כיצד , אם בכלל , ישתלבו היהודים במדינה המודרנית ובתרבות האירופית . כהומניסט מובהק המצדד בסובלנות דתית ובחירות האדם וכהוגה דעות של הנאורות , דרש מנדלסון מן המדינה ומן החברה הנוצרית לנהוג בסובלנות כלפי המיעוט היהודי , לעקור מן השורש דעות קדומות ולממש מדיניות שאין בה עוד אפליה . אל המנהיגות היהודית , ובייחוד אל הרבנים , הוא פנה בקריאה לגלות סובלנות מבית , ולוותר מרצון על סמכות הפיקוח והכפייה בכל הנוגע לאמונות ודעות ואופני התנהגות של בני הקהילות היהודיות . קשריו ההדוקים עם האליטה התרבותית הגרמנית והשקפותיו הליברליות התקיימו בד בבד עם אורח חיים של יהודי שהיה מראשי קהילת ברלין ושמר מתוך שכנוע ואמונה על קיום המצוות המעשיות . יתרה מזו , בכתביו תקף מנדלסון את האתיאיסטים , התאמץ להוכיח בהוכחות פילוסופיות את קיומו של אלוהים ואת הישארות הנפש , ובספרו ירושלים ( 1783 ) טען , שללא התגלות אלוהית נוספת ליהודים , מחויבים הכול בשמירת מצוות התורה שניתנו בהתגלות האלוהית במעמד הר סיני . אך ראשיתה של תנועת ההשכלה לא היתה תלויה במשה מנדלסון , וטעות לראות בו את מחוללה או את מנהיגה . חוגי המשכילים הראשונים התארגנו בקהילות פרוסיה , קניגסברג וברלין , בידי יהודים צעירים שביקשו להקים מסגרות חדשות משה מנדלסון , תחריט מאת י"ג מילר , – 1787 גם קשרים הדוקים עם האליטה התרבותית הגרמנית , גם אורח חיים יהודי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|