|
|
Page:523
זכויות בחברה הכללית שהותנתה בניתוק זיקתם אל הכלל היהודי . הציונות הציעה ליהודים אופציה חדשה – זהות יהודית לאומית העומדת ברשות עצמה , משוחררת מתלות בזהות הדתית . ובעשותה זאת אף זירזה את תהליך החילון בפעולת גומלין מחזורית : החילון מאפשר את הופעת הציונות , אך יוצר משבר בשאלת הזהות היהודית , שהיתה כרוכה עד כה לבלי הפרד בזהות הדתית ; באה הציונות וחילצה יהודים ממשבר זהות זה : בהציבה לפניהם מטרה עליונה – לגבש להם זהות לאומית משלהם במדינה ריבונית משלהם , היא העמידה את זהותם על המרכיב הלאומי , הנבדל מהמרכיב הדתי , ובעשותה כן סייעה להאצתו של תהליך החילון . הציונות לא היתה הגורם היחיד שהציע ליהודים חלופה של זהות יהודית חילונית . תנועת הפועלים היהודית המהפכנית , ה / = " נד , " מילאה תפקיד דומה , והשפעתה על החיים היהודיים במזרח אירופה בתקופות מסוימות עלתה אף על זו של הציונות . אלא שפירוקו של הבונד על ידי השלטונות הסובייטיים , ( 1921 ) והשואה , שהכריתה את התנועה הענפה בפולין , יחד עם כל בית ישראל , שמו קץ למרכזיותו של הבונד בחיים היהודיים . להיחלץ מהמלכוד אופייה החילוני–מעיקרו של התנועה הציונית הוטבע ביציר כפיה , מדינת ישראל . לכן אך טבעי היה שמגילת העצמאות , התעודה המכוננת של המדינה , נוסחה במונחים היסטורייםחילוניים מובהקים . ואולם אותה פשרה סמנטית שעשה בןגוריון , שעה שכלל בסיומה של המגילה את המילים "מתוך ביטחון בצור ישראל , " כדי להפיס את דעתם של המנהיגים הדתיים , לא רק שיקפה את נכונותם של מנהיגי הרוב החילוני להגיע למודוס ויוונדי עם המיעוט הדתי , אלא מתברר שהיו לה מניעים נוספים . פשרות דומות , מהותיות ועקרוניות , ליוו מאז ועד היום את יחסי הגומלין שבין חילונים לדתיים , ואת מערכת היחסים שבין המדינה לממסד הדתי . הנסיגה הבולטת ביותר היתה דווקא בתחום העקרוני ביותר – בניסוחו של "חוק השבות , " שנועד מלכתחילה להטביע במדינה הצעירה , שעתה זה קמה , את חותם ייחודה כמדינתו של העם היהודי . שהרי ברור היה בכ"ט בנובמבר , 1947 הן לתומכים והן למתנגדים , כי אין מדובר בהחלת העיקרון של זכות ההגדרה העצמית של האומות אך ורק על 650 , 000 היהודים שחיו אז בארץ . יותר מאירוניה של ההיסטוריה היה בעצם הדבר שדווקא אנדריי גרומיקו , נציג המעצמה שניהלה עשרות שנים מאבק רעיוני ומעשי נחוש נגד הציונות , קבע , בנאומו ההיסטורי בעצרת האו"ם ( במאי : ( 1947 " העובדה ששום מדינה באירופה המערבית לא יכלה להבטיח את הגנת הזכויות האלמנטריות של העם היהודי מסבירה את שאיפת היהודים להקמת מדינה משלהם . היה זה בלתי צודק אלמלא התחשבנו בכך ואילו שללנו את זכות העם היהודי להגשמת שאיפה זו . " יש להניח שכל המעורבים בנושא היו ערים לעובדה שנקבע כאן מתווה אנומלי , החורג מהנורמה המקובלת של חלות ההגדרה העצמית על אוכלוסייה החיה בתחום טריטוריאלי מוגדר . היתה כאן הבנה שמציאות אנומלית של העם היהודי מחייבת פתרונות לא שגרתיים , גם אם הם אינם נטולי בעייתיות . חוק השבות , שהקנה את הנוסח המשפטי לעיקרון הציוני שהונח כאבן פינה למדינת ישראל , עוצב מלכתחילה כחוק לאומי–חילוני מובהק . אלא שבמהלך השנים הצליחו הגורמים הדתיים לערער במידה מסוימת את מובהקותו החילונית של החוק , והם ממשיכים במאמציהם בכיוון זה גם היום , הן בניסיונם לשנות את החוק עצמו , והן בנוגע לפרשנותו ולדרכי יישומו . אחת הסיבות שלא מעטים בציבור החילוני מקבלים את העמדה הדתית כמובנת מאליה נעוצה בעובדה שרבים נלכדו בתעלות הוויכוח שנכרו על ידי בני הפלוגתא מהמחנה הדתי . השאלה " מיהו יהודי "? מנוסחת כשאלה הנוגעת לזהותו של היחיד כיחיד . באשר ליהודי הדתי אין כאן קושי . יש בידו הגדרת זהות אינדיווידואלית , מוכתבת בבירור מן ההלכה : לדידו , יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר כהלכה . לכן כל ניסיון להשיב על שאלת " מיהו יהודי "? במעגלו הסגור של היחיד ממלכדת אותנו במלכוד האורתודוקסי . יש הגדרות זהות שאין להגדירן אלא בזיקה לקבוצה , לכלל , לקולקטיב כלשהו – הגדרת זהות שיוכית . למשל , אין שום הגדרה אינדיווידואלית , שתענה על השאלה " מיהו הולנדי , "? אשר בהיותה סגורה במעגל ההגדרה של היחיד כיחיד תהא מסוגלת לכנוס תחת כנפיה את ההולנדים כולם . לשאלה " מיהו הולנדי – "? כשהיא נשאלת בהקשר הלאומי , ולא בהקשר האזרחי – יש רק תשובה מגדירה אחת : הולנדי הוא אדם החבר ( הרואה בעצמו חבר או שסביבתו רואה בו חבר ) בקבוצה הקרויה " העם ההולנדי , " ובקיצור : בן או בת לעם ההולנדי . והרוצה להעשיר את הבנת הזהות ההולנדית יתאר את העם ההולנדי ואת תרבותו . הוא הדין בהגדרת זהותו הלאומית של היהודי . לשאלה " מיהו יהודי "? יש רק תשובה אחת המתאימה לקריטריונים שהובאו כאן : יהודי הוא אדם החבר בקבוצה הקרויה " העם היהודי , " ובקיצור : בן או בת לעם היהודי . והרוצה להעשיר את הבנת הזהות היהודית יתאר את העם היהודי ואת תרבותו . ודאי : שום תיאור של מהותו וייחודו של העם היהודי לא יהיה שלם אם לא יכלול גם אזכור לתופעה שייחדה אותו דורות רבים , והיא חפיפה דו–סטרית ומלאה בין זהותו הלאומית לזהותו הדתית . חפיפת זהויות זו הטביעה חותם עמוק על
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|