sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:521

על הזהות היהודית ואפיוניה יאיר צבן יותר מ 40 % – מיהודי העולם חיים , בראשית האלף השלישי לספירה , במדינת ישראל , ורובם נולדו בה . הם אינם מקשה אחת , ואם יתבקשו להגדיר את זהותם היהודית , הם עשויים להשמיע כמעט את כל סולם הגישות הרווחות בקרב היהודים בעולם כולו בשאלת הגדרתה של הזהות הזאת . אבל יש דברים המייחדים את רובם : רובם הגדול חילונים , לא על פי איזו הגדרה אידיאולוגית או ארגונית , כי אם על פי הגדרה קיומית , באורח חייהם . זהותם כיהודים , כישראלים , כיהודים–ישראלים , נתפסת בעיניהם כדבר מובן מאליו , כמציאות שאינה זקוקה להנמקות או לאפיונים נוספים ; וכמו כן אין בזהותם זו של רבים מהם שום מידה של לעומתיות , של תפיסת עצמם כנבדלים מהאחרים , מן הסביבה שהם חיים בה , מן העם–לאום–מדינה שהם חיים בתוכם , והם מגדירים את עצמם על פי הוויה זו . בין היסטוריות לקיומיות מהי אותה זהות יהודית חילונית שרבים מזוהים איתה ולא כולם יודעים לפרשה ? אכן , שאלה סבוכה , וכל אחד ישקיף עליה מנקודת תצפית אישית משלו , שנקבעה לא רק על פי בחירתו האישית , על פי השקפת עולמו , אלא גם כפועל יוצא של סיפור חייו . על רבים , בעיקר בקרב הדור הצעיר , כבד הנטל של הגדרת הזהות היהודית , והם נוטים להמירה בהגדרת זהות ישראלית , כאילו האחת מנוגדת לזולתה . בקרב החילונים גדל גם מספרם של אלה החומקים מהגדרה של הזהות החילונית , מי אל ההגדרה העצמית המסורתית ומי אל מה שנדמה להם נאה יותר , למשל : " חופשי . " הללו מטעינים במונח " חילוני " את מה ששוללי חילוניות דתיים מדביקים לה : לא זו בלבד שהיא היפוכה הגמור של הקד / שה , גרוע מכך – היא שוות ערך לריקנות , לניהיליזם , להעדר כל אמונה וחזון . דבר זה אינו נכון בתכלית . להיות יהודי – משמע : לעמוד בנקודת מפגש של שני קווים , אחד אנכי ואחד אופקי ; הקו האנכי מייצג את הרצף ההיסטורי של דורות חיים יהודיים . על קו הרצף הזה , בקצהו , נמצאים כיום אלה המזהים את עצמם כיהודים ( ולעתים גם אלה שסביבתם מזהה אותם כיהודים . ( הקו האחר , הקו האופקי , מייצג את הרצף הקיומי האקטואלי , הדמוגרפי–התרבותי , של החיים היהודיים בימינו . על קו הרצף הזה מצויים יהודים בניו יורק ובמוסקבה , בבואנוס איירס ובפריז , ביוהנסבורג ובאיסטנבול . על קו הרצף הזה , בנקודה ייחודית מאוד שבו , בישראל , ניצב כיום המספר הרב ביותר של יהודים . לעמוד בנקודת המפגש הזאת של שני הקווים האלה , מפגש של היסטוריות וקיומיות , של כאן–ועכשיו השזורים וקשורים במה שאינו כאן ואינו עכשיו – זו בשבילי המשמעות הבסיסית , הראשונית , של היות יהודי . לא ריק , אלא מליאות מתחדשת ומה משמעותה של החילוניות ? אדם מן היישוב שיישאל מהו אדם חילוני , יגדירו בדרך כלל על דרך השלילה ויציב את המילה לא בראשית תשובתו : לא דתי , לא מאמין , לא שומר מצוות וכיוצא באלה . לפי המטפורה הרווחת , היה פעם כלי סגור ושלם , מלא אמונה , ז F ה כמובן , ויום אחד ננקב בו נקב , האמונה התנדפה והיתה כלא היתה , ומה שנותר באותו כלי , הוואקום , הריק , הוא הוא החילוניות . אלא שתפיסה זו כושלת כבר במבחן האלמנטרי של תיאור ההיסטוריה האירופית בשמונה מאות השנים האחרונות . ואקום לא יכול היה להסיג לאחור , בתנופה הולכת וגוברת , תחילה את השפעתה של הכנסייה הקתולית ולאחר מכן גם את זו של הכנסיות האחרות . הוא לא יכול היה ליצור תרבות של זכויות אדם ושל חירות היחיד . החילוניות היא השקפה ועמדה תרבותית–חברתית . היא אמנם בבחינת אנטיתזה לשיטתו של ממסד דתי הבא לאכוף את אמונותיו , ערכיו והנורמות המחייבות שלו על כלל החברה , אבל בהעמדתה את עצמה כאנטיתזה לכפייה הדתית היא מייצגת לא ריקות , אלא דווקא מליאות מתחדשת של חיי הרוח והחברה . אי אפשר לנתק את תופעת החילוניות מן הרקע ההיסטורי הכללי של התהוותה והתפתחותה : מהמפנה ההומניסטי המהפכני שסימל הרנסאנס , דרך משבר הכנסייה , הרפורמציה , התגליות הגדולות במאות ה17– וה , 18– ועד למהפכה הצרפתית הגדולה . ההתפתחות ההיסטורית הזאת היא שעיצבה את החילוניות לא רק במה שהיא דחתה ושללה , אלא גם ובעיקר במה שהיא קירבה וחייבה . מהבחינה הזאת קשורה החילוניות בקשרי גומלין הדוקים בכמה מושגי יסוד של האדם המודרני : הומניזם , רציונליזם , דמוקרטיה וריבונות ( שמקורה בעם , ולא בישות על–אנושית כלשהי . ( מסע חטוף בשביליה המקוצרים של ההיסטוריה – במסלולי מבט אישי לסיום

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help