sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:510

הטרנספר . באופן פרדוקסלי , דווקא השאיפה למדינה דמוקרטית מבוססת על טיעון אנטי–דמוקרטי בעליל , שכן מאחוריה עומדת התביעה המתמשכת לרוב יהודי , ופעילות נרחבת שמטרתה למנוע את התפתחותו של המיעוט . דווקא ההתמקדות ב"דמוקרטיה" הופכת את הערבים ל"בעיה" מתמדת , ובו בזמן גם שוללת מהם כל זכות להתנגדות . קיומם במדינה הוא על תנאי שיקבלו את עקרונות האידיאולוגיה הציונית שעליה מושתתת המדינה . נכון יותר , לפיכך , לכנות את המדינה "מדינה יהודית ודמוגרפית . " הקושי בהגדרתה של ישראל מדינה דמוקרטית בא לידי ביטוי בגינוי ובדה–לגיטימציה של התביעה להגדיר את ישראל " מדינת כל אזרחיה , " כלומר , דמוקרטיה . הצגתה של תביעה זו , שצברה תנופה בשיח הציבורי מאז ראשית שנות ה , 90– מוצגת כערעור על עצם קיומה של המדינה כמדינה יהודית , ואף כקריאה לחיסולה . דמוקרטיה ביסודה מגלמת בדיוק את הרעיון שהמדינה היא מדינת אזרחיה . עצם הדחייה של הרעיון הדמוקרטי הבסיסי הזה ממחישה את הסתירה שבין ההגדרה של המדינה מדינת העם היהודי ובין הדמוקרטיה . התביעה לשוויון אזרחי מלא בין יהודים , ערבים וגם לא יהודים אחרים נתפסת מפורשות כפגיעה בהגדרת המדינה . התביעה לביטול כל החוקים המפלים בין יהודים ובין ערבים נתפסת כאיום על עצם הקיום של המדינה . בהחלט ניתן להסכים שהסיסמה "מדינת כל אזרחיה" איננה מספקת משנה אלטרנטיבית שלמה או מספקת . יותר משהיא תוכנית ברורה , היא משמשת עמדה ביקורתית הממחישה את היסודות האנטי–דמוקרטיים של המציאות הקיימת . היא מביעה את השאיפה לדמוקרטיזציה של המדינה , ולביטול כל המוסדות והמנגנונים המנציחים את האפליה והנישול , בפרט אלה המופנים כלפי האזרחים הערביים , אבל לא רק כלפיהם . ובאמת , מי שמתנגד לסיסמה זו בשם העיקרון של מדינה יהודית קובע שמדינה יהודית פירושה שמירה של חוקים ומנגנונים אלה , באופן שממחיש עד כמה ההסתפקות בנוסחה יהודית ודמוקרטית היא עמדה כוזבת ומתחמקת . עם זאת נוסחה זו אין בה משום מענה מספק לשאלה העומדת לפנינו . מה שחסר בה בעיקר הוא ההתייחסויות אל הזהויות הלאומיות . כל זה איננו מחויב המציאות מעקרון המקלט ליהודים , וגם לא מהזיקה של יהודים לארץ . אין בזה כדי לשלול את זכות ההגדרה העצמית היהודית , וגם לא כדי לערער על עצם הגדרת אופייה של המדינה כמדינה יהודית . אדרבה , כל זה אמור להוביל אותנו אל השאלה המורכבת כיצד ניתן לנסח את זכות ההגדרה העצמית של היהודים בישראל ( ובכלל זה זכות ההגירה של יהודים לישראל ) שלא על בסיס שלילה מתמדת ומוחלטת של הזכויות הלאומיות הפלסטיניות וללא מנגנונים שעניינם אפליה ונישול מתמידים . התביעה להגדרת ישראל מדינת אזרחיה לא שללה את זהותה היהודית , אלא את אופי הגדרתה ככזו . היא היתה מבוססת על השאיפה להפוך את ישראל לדמוקרטית במהותה וליהודית באופייה . מכלול זה מחזיר אותנו אל החשיבה הדו–לאומית ומאפשר להבהיר את חשיבותה לצורך דיון המכיל את שני ההיבטים הללו : שוויון גם במישור הלאומי וגם במישור האזרחי . כאמור , עמדה דו–לאומית איננה מחייבת הקמת מדינה דו–לאומית , והיא חשובה דווקא לדיון המביא בחשבון פתרון של שתי מדינות . מסגרת זו חיונית לכל פתרון פוליטי – הן במסגרת של שתי מדינות , הן במסגרת של מדינה אחת והן במסגרת של פדרציה . בסופו של דבר , אם מדברים על פיוס היסטורי בין העמים , ההבדלים בין פתרונות אלה אינם כה גדולים . לענייננו כאן , המושג ממחיש שכל הפרדה בין הנושאים המרכזיים שעל סדר היום איננה אפשרית , ולפיכך מסמן את המסגרת הרחבה שבתוכה יש לבחון את הגדרת המדינה . עקרון הדו–לאומיות נגד עקרון ה"הפרדה" בהקשר של הדיון הזה אין העיקרון של דו–לאומיות מכוון כנגד העיקרון של שתי מדינות , אלא כנגד עקרון ה"הפרדה" המעצב גם את מסגרת הדיון על אודות ראיית המדינה כ"יהודית ודמוקרטית" וגם את מסגרת הדיון על הכיבוש , באופן הממחיש עד כמה הם קשורים זה בזה . יש הבדל מהותי בין תמיכה בעיקרון של שתי מדינות על בסיס עמדה דו–לאומית ובין תמיכה באותו פתרון על בסיס הלוגיקה של ההפרדה . הוא יוצא נגד החשיבה הדמוגרפית המרוקנת את הדמוקרטיה מכל תוכן ומחייבת תהליך מתמיד של "ייהוד" ודה–ערביזציה . באופן הזה עמדה דו–לאומית אמורה להיות אתגר לדיון הציבורי : היא מכוונת לקראת דיון כולל בזכות ההגדרה העצמית של היהודים ובזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים . ניתן לממש , או לשאוף לממש , את ערכי הדו–לאומיות בשורה של דרכים , ועצם המימוש ממילא נקבע על ידי תהליכים היסטוריים יותר מאשר על ידי נוסחאות ומודלים . מנקודת הראות היהודית , מחייב הדבר פתיחתן של שאלות יסוד הנוגעות להגדרה העצמית . השאלה העומדת בפנינו היא השאלה כיצד ניתן להגדיר זהות יהודית המבוססת על עקרונות השוויון בין שני העמים . לכן חשיבה דו–לאומית היא זו המכוונת אותנו לקראת דמוקרטיזציה , תהליך שנמנע מהניסיון להגדיר את המצב הנוכחי . אין דרך אחרת לשלב בין "יהודי" ובין "דמוקרטי . " החזון הנוכחי של ישראל יהודית–דמוקרטית הוא חזון של קהילה מוקפת חומה ומוגנת בנשק גרעיני , אשר נמצאת במצב חירום

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help