|
|
Page:499
מדינה יהודית ודמוקרטית – שישה מבטים ביישובים אחרים , דוגמת ירושלים , שהביא להקמת ועדות ממונות במקום המועצות הנבחרות , ולבחינת עצם המשך קיומן של המועצות הדתיות בכלל . גם בתחום הקבורה היו התפתחויות חשובות , הגם שבאטיות רבה , כאשר בעקבות מאבק משפטי נאלץ משרד הדתות לתת רישיון להקמת חברת קבורה לארגון "מנוחה נכונה , " המאגד את התנועות הלא–אורתודוקסיות וקבוצות חילוניות , אך התחמק מחובתו להקצות למטרה הזאת חלקות מתאימות בבתי העלמין . המפנה המעשי בתחום זה התחולל על רקע החרפת הבעיה עם גבור גלי העלייה מבריה"מ לשעבר . בעקבות החלטה מיוחדת בעניין זה בוועדת שרים שמינתה ממשלת רבין ( דצמבר , , ( 1995 הוקם בית העלמין הפלורליסטי הראשון בבאר–שבע , המנוהל על ידי "מנוחה נכונה . " בתי עלמין נוספים כאלה נמצאים בשלבים שונים של תכנון והקמה . ( ר' קבורה אזרחיתחלופית במדור זה ( . כל התהליכים האלה נמצאים בעיצומם , ונראה כי יימשכו יחד עם הניסיונות לגיבוש מפותח יותר של זהות יהודית חילונית . ניתן להעריך כי צפויים חיזוקו של הפלורליזם היהודי בישראל , מעורבות רבה יותר של הציבור היהודי בישראל בחיפוש חלופות שונות לחיים יהודיים בעידן המודרני , והגברת יישומן , הלכה למעשה , של הבטחות מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון בישראל . . 1 רות גביזון : חוקי היסוד משנת 1992 העלו את הבולטות של תיאורה של ישראל מדינה "יהודית ודמוקרטית" לדרגה גבוהה ועודדו דיון ציבורי . בדרך הטבע , מכיוון שהביטוי הופיע בחוקים חדשים ושנויים במחלוקת , נעשה חלק ניכר מן הדיון הציבורי בידי משפטנים . אלא שהשניות בין האופי היהודי לאופי הדמוקרטי של מדינת ישראל ימיה כימי המדינה . ההתלבטות בנוגע לאופייה של המדינה היהודית החלה אף לפני הקמתה . השניות הזאת היא מרכיב מרכזי של מפעל התחייה הלאומית המדינית של העם היהודי בארצו . לא מן הנכון להעמיד אותה על ויכוחים משפטיים . את עמדתי בשאלת היחס שבין המרכיבים של "יהודיות" ו"דמוקרטיות" בתיאור המדינה מבחינה מושגית עקרונית ומדינית , ובשאלה איפה ראוי לקיים את הדיון הזה , ניתן לתאר באמצעות ארבע הטענות האלה : א . ישראל יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית . ב . מוצדק שישראל תהיה גם יהודית וגם דמוקרטית . ג . ביחס בין היהודיות לדמוקרטיות שני היסודות חשובים . ד . האיזון בין יהודיות ובין דמוקרטיות אינו צריך להיות מוכרע בבתי המשפט . ואפרט אותן . א . ישראל יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית יש הטוענים כי קיימת סתירה מהותית ועקרונית בין היהודיות ובין הדמוקרטיות של ישראל , וכי לכן עליה לבחור ביניהן . בין הטוענים לקיומה של סתירה הרי חלק מן הימין היהודי , בעיקר הדתי הקיצוני , סבור כי עליה להעדיף את היהודיות , בעוד רוב הערבים וחלק מן השמאל היהודי מעדיפים את הדמוקרטיות . אני דוחה טענה זו . כדי לדון בה דיון רציני , צריך לאפיין "דמוקרטיה" ו"יהודיות . " אני מאפיינת דמוקרטיה באופן "רזה , " כשיטת משטר שבה הלגיטימיות של המשטר נגזרת מהסכמת הציבור המתבטאת בבחירות סדירות . הסכמה זו יכולה לכלול חוקה נוקשה עם מגילת זכויות ועם עקרונות יסוד – אך אינה חייבת לעשות זאת . ישראל היא יהודית מפני שרוב גדול מאוד של אזרחיה רוצה שהיא תהיה כזאת . במובן זה , הדמוקרטיות של ישראל מחייבת את אופייה היהודי , ודווקא שלילת אופי זה היתה מנוגדת לדמוקרטיה . ה"יהודיות" של ישראל אינה כמו ה"מוסלמיות" של איראן . אין מדובר כאן במדינת הלכה , המתנהלת על פי המשפט העברי ובאמצעות פרשניו המוסמכים . אילו היתה כזאת , היתה אכן סתירה מהותית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|