sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:477

חרדיים לאחר פיגועי טרור ואסונות . המחזירים בתשובה נהנים גם מתמיכה ממשלתית לא מבוטלת . בעשור האחרון של המאה ה20– מימן משרד הדתות פעילות בין 40 , 000 חוזרים בתשובה בסכום של יותר מ100– מיליון ש"ח . תופעות אחרות של הפחדות ואיומים ושימוש בפיתויים באמצעות קמיעות וברכות מתפשטות בימי מערכות הבחירות , במגמה ללחוץ על אזרחים לבחור כרצון רבנים כעובדיה יוסף , המקובל כדורי ואחרים . ואכן יש הנכנעים לכך מתוך יראה ופחד . לאחר מלחמת ששת הימים ( ובייחוד לאחר מאי ( 1977 התרחש מפנה ניכר במערכת יחסי דת–מדינה . מקור ההשראה לכך היה הרב צבי יהודה הכהן קוק . המאבק על האופי היהדותי של המדינה הופנה לכיוון חדש של השלטת התורה והרבנות גם במישור המדיני–הביטחוני . מלחמה זו התנהלה ומתנהלת בעיקרה על ידי רבני יש"ע ונותני חסותם שלפיהם מה שהם מכנים "דעת תורה" קובעת גם בנושאים ביטחוניים ולאומיים . מאז נוצרה למעשה חלוקת תפקידים בין הזרם הדתי–הלאומי , הדתי–המתחרד , הדתי–הלאומני , לבין הזרם האורתודוקסי הלא ציוני . הראשונים לוחמים לרעיון ארץ–ישראל השלמה , ומגיעים עד כדי שלילת סמכות המדינה ומוסדותיה הנבחרים להחליט על ויתור כלשהו על שטח משטחי "ארץ–ישראל השלמה . " האחרונים מתמקדים בעיקר בנושאים שתכליתם להשליט את ההלכה על חיי היומיום . מאבקים נגד הכפייה הדתית המושג "כפייה דתית" נטבע – ונעשה מטבע לשון במדינה – רק בשנת . 1950 אביו–מולידו של המושג הוא עוזי אורנן , שהקים אז בירושלים את האגודה למניעת כפייה דתית . הצורך בהקמת אגודה זו מלמד שבימים ההם כבר היו תופעות של כפייה דתית עקב פעילותם של חרדים ודתיים . מול הניסיונות להשליט בכפייה את הדת על אורחות החיים הציבוריים קמו מדי פעם בפעם יחידים ותנועות . הבולטת בתנועות אלו היתה "הליגה למניעת כפייה דתית" שהוקמה בשנת 1950 בידי עוזי אורנן והצטרפו אליה אישים ממפלגות שונות ומפ"ם אף תמכה בה תמיכה כספית . למרבה ההפתעה הצטרף אליה ( ואף נתן לה תמיכה כספית חד–פעמית ) הרב צבי יהודה קוק , שהסביר כי הוא בעד השלטת הדת על חיי המדינה אך נגד כל כפייה דתית . בתקופת קיומה , עד סוף שנות ה , 70– ערכה האגודה הפגנות נגד כפיית חוקי השבת , ארגנה עצומות בעד נישואים אזרחיים ונגד חוקי כשרות , יצאה נגד הנחיות הרבנות שהגבילו את נישואיהם של אנשי עדת "בני ישראל" וניהלה שדולה נגד חוקי כפייה דתית . זמן מה גם ארגנה הסעות לים בשבת , אך פעולה זו לא האריכה ימים . בסוף שנות ה70– הוקמה בארץ תנועה חילונית ישראלית ( שלאחר זמן נקראה : התנועה החילונית וההומנית הישראלית , ( שפעלה מראשיתה בהיקף ארצי רחב והתמקדה בעיקר בנושאי נישואים וגירושים , גיור , מעמד האישה ושוויון זכויותיה בכל התחומים . עד ראשית שנות ה90– התארגנו אגודות נוספות ובהן "עם חופשי , " שניהלה מערכות בעיקר בעד נישואים אזרחיים וקבורה חילונית ונגד הפסקת חפירות ארכיאולוגיות ונגד הרשימות הכפולות של בני ישיבות לצורך הקצבות . מפלגות כמפ"ם , רצ , מרצ , "העולם הזה – כוח חדש , " ובשנים האחרונות גם "שינוי , " התמידו בתמיכתן במאבקים נגד הכפייה הדתית , כל אחת על פי דרכה ולא תמיד מתוך תיאום ושיתוף ביניהן . החרדים והדתיים קצרו הצלחות רבות בהשלטת כפייה דתית בשורה של נושאים ובהם מהמרכזיים ביותר . אך למרות הכול התחוללו גם שינויים לא מעטים בערעורה של כפייה זו בתחומים שונים , הודות לפעילותן של תנועות וולונטאריות ופוליטיות ולעמידתם האיתנה של כמה ראשי רשויות מקומיות , בייחוד בתל–אביב , בחיפה ובהרצליה . העניינים האלה נדונים בערכים במדור הזה העוסקים בסטטוס קוו , במעמד האישי , במעמד השבת , בשאלת הקבורה החילונית ועוד . לעומת זאת היו לחילוניות הישגים לא מעטים במדינה . שירותי השידור , ובהם הטלוויזיה הישראלית על כל ערוציה , פועלים בשבת ובחג . למרות העלייה במספר התושבים היהודיים – ירד מספר הנרשמים לנישואים ברבנות והיתה עלייה במספר הנישואים האזרחיים הנערכים בדרכים ובצורות שונות . היה גם קידום מסוים במעמד האישה . מצויים כבר לא מעט חוקים המאזנים במידת מה את החקיקה המפלה . גדל מספר המסעדות ובתי הקפה הפתוחים בשבת ואינם נתונים לפיקוח משגיחי הכשרות . אפילו בירושלים , מחוץ לאזורים האורתודוקסיים , פתוחות עשרות מסעדות לא כשרות הפועלות גם בשבת . עשרות קניונים ברחבי הארץ פעילים בשבת . לרוב מדובר בקניונים , או במרכזי קניות , שמחוץ לערים , אך יש גם ערים ( הרצליה ) שבהן פעילים הקניונים בשבת . במקומות שונים בארץ ( בעיקר בתל–אביב-יפו ) פתוחים בשבת גם חנויות וסוגי מינימרקטים . בלילות שבת פתוחים גם מועדונים למיניהם ומתנהלת פעילות רבה בתחומי התרבות והאמנות , כגון הקרנת סרטים בבתי קולנוע , קונצרטים והעלאת הצגות תיאטרון ( אם כי לא על בימות התיאטרונים הלאומיים והעירוניים . ( פעילויות רבות מתנהלות בשבת גם במוזיאונים ובאתרים שונים בערים . לפי דיווחים שנתפרסמו , פתוחים בירושלים בשבת 11 מוזיאונים ואתרים . גם בתחום הקבורה מסתמן שינוי . יש קבורה חילונית בצבא , וגם במספר מצומצם של יישובים ( כגון באר–שבע ,

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help