|
|
Page:463
האתנית הגדולה בישראל , המהווה כחמישית מהאוכלוסייה היהודית . זו " מאסה קריטית , " המשפיעה על עיצוב הזהויות הקיבוציות בחברה הישראלית ועל יחסי הגומלין ביניהן , על השסע בין דתיים לחילוניים ועל מעמדה של הדת במדינה . עם זאת , חשוב להדגיש כי מדובר בקבוצה הטרוגנית ביותר , שהמכנה המשותף המובהק ביותר שלה הוא השימוש בשפה הרוסית . מיקומה של הסוגיה הדתית בעליית שנות ה , 90– במיוחד כשמדובר בעולי בריה " מ לשעבר , היה שונה בתכלית ממיקומה בשנות ה : 50– שנות ה50– עמדו בסימן ביקורת חריפה של העולים שומרי המצוות ושל המפלגות הדתיות נגד מה שהוצג על ידם – לא בלי יסוד – כתופעות חוזרות של כפייה אנטידתית ; ואילו שנות ה90– עמדו בסימן ביקורת חריפה של עולי בריה " מ לשעבר ושל חלק מהמפלגות החילוניות כנגד מה שהוצג על ידם – שוב , לא בלי יסוד – כגילויים של כפייה דתית . בני דור תהפוכות מאות אלפי העולים הללו הגיעו לארץ מחברה שעברה תהפוכות מטלטלות , במיוחד במחצית השנייה של המאה ה , 20– והיהודים חוו את התהפוכות האלה בדרך כלל בצורה מוכפלת , שכן בתוככי התהפוכות הכלליות נכונו להם טלטלות משלהם בכל הנוגע ליחס השלטונות כלפיהם . רובם באו לכאן מחברה סובייטית שהגדירה עצמה כחברה חילונית ואשר העניקה לילדיה חינוך אתיאיסטי . אולם , האוכלוסייה היהודית בברית המועצות היתה הטרוגנית ביותר . מנקודת הראות של זיקתם של היהודים לזהותם הלאומית , למורשתם ולדת היהודית , ניתן לחלק אותם לארבע קבוצות : תושבי הערים הגדולות , בעיקר ברוסיה ובאוקראינה , שבהן תהליך השתלבותם בחברה הכללית היה מואץ ביותר ; תושבי הערים הקטנות והעיירות ברפובליקות אלו , שבהן נשמרו במידת–מה הדיבור בשפת היידיש והחגים היהודיים העיקריים ; תושבי הרפובליקות האסיאתיות , ששמרו יותר מבני הקבוצות האחרות על זיקתם למסורת ; תושבי שלוש המדינות הבלטיות ואותם אזורים בפולין שסופחו לבריה"מ בעקבות מלחמת העולם השנייה ( ביילורוסיה ומערב אוקראינה , ( שמבחינת רקעם התרבותי–יהודי נבדלו מאוד מהיהדות הסובייטית . מפקד האוכלוסין היחידי בבריה"מ שבו נשאלו האזרחים על אמונתם הדתית נערך ב . 1937– רק כעשירית מיהודי בריה"מ – 280 , 000 – הצהירו שהם רואים עצמם כדתיים ( רובם נמנו עם בני השישים ומעלה . ( ( ר' ערך יהודים בעולם הקומוניסטי במדור יהודים ולא יהודים בזמן החדש וערך מודרניזציה וחילון של יהודי רוסיה ואוקראינה במדור חיים יהודיים מודרניים בתפוצות ) בעשורים שלאחר מכן עברה החברה הסובייטית – עקב התגברות התיעוש והעיור והתרחבות ההשכלה – תהליכי מודרניזציה וחילון רחבי היקף . בתהליכים אלה בלט חלקה של האוכלוסייה היהודית . לכך הצטרפו צעדי מדיניות שכוונו במיוחד להצר את מרחב הפעילות היהודית . מפנה של ממש חל רק בתקופת ה"גלאסנוסט" של גורבצ'וב בשנות ה , 80– ועם התמוטטותה של בריה"מ הוסרו כל ההגבלות על הפעילות היהודית , הלאומית והדתית . מפגשם של עולים חילוניים עם "ארץ הקודש" מעברם של עולים אשר גדלו במדינה שבה כיבדו את "החופש מדת , " אך הרבה פחות את "חופש הדת , " למדינה שבה מכבדים את "חופש הדת , " אך הרבה פחות את "החופש מדת , " הוא מעבר בעייתי למדי . משהו מטעמו של המעבר הבעייתי הזה הם חוו כבר בבריה"מ , כאשר תוחקרו בידי נציגי הסוכנות או " נתיב" על מוצאם היהודי , בדגש על זהותה היהודית של האם . אלעזר לשם , מוותיקי החוקרים של עולי בריה"מ לשעבר , ערך בנובמבר 1993 מחקר שביקש לאפיין את העולים על פי ממדים שונים המגדירים את היחסים בין דתיים לחילוניים , וגם לבחון את אורח החיים של העולים בפרמטרים של דתיות / חילוניות ואת עמדותיהם בשאלת היחסים בין הדת למדינה . כ 60 % – העדיפו להגדיר עצמם כיהודים יותר מאשר כישראלים וכ 76 % – העדיפו להגדיר עצמם כיהודים יותר מאשר כרוסים . ברור לחלוטין שרובם תופסים את זהותם היהודית כזהות לאומית , אתנית , ולא כזהות דתית . על פי מחקר שערכו יוחנן פרס ואליעזר בן–רפאל גבר במהלך השנים משקלה של ההגדרה העצמית הרוסית , אשר הגיעה בשנות ה2000– לשיעור של יותר מ . 60 % – ניתן לייחס שינוי זה לשני גורמים : הגידול בשיעור העולים הלא–יהודים והשפעת העימות עם הסוגיה הדתית . במחקרו של לשם ב1993– הגדירו עצמם 4 % מעולי בריה"מ לשעבר כדתיים , 29 % כמסורתיים ו 67 % – כחילוניים . רוב גדול מתוכם מתח על תופעות של כפייה דתית ביקורת מקיפה מזו של הישראלים הוותיקים : 78 % מהעולים תבעו לצמצם או לבטל את החוקים הדתיים ; 95 % תמכו בהנהגת נישואים אזרחיים ; 95 % תמכו בזכותו של מי שמגדיר עצמו כיהודי , גם אם אינו מוגדר כך לפי ההלכה , להיקבר בבית קברות יהודי . יש לציין כי רק רבע מהמגדירים עצמם כדתיים שלחו את ילדיהם ללמוד בבית ספר דתי . ממחקר שערך מרכז גוטמן ב1999– על התנהגות דתיתיהודית בישראל , אשר התבסס על מדגם של כ 2 , 500– נסקרים מקרב כלל האוכלוסייה היהודית ועל מדגם של כ400– עולים מבריה"מ ( שהוגדרו כיהודים , ( עלה , כי 5 % מקרב המדגם הכלל–ארצי הגדירו עצמם כחרדים , לעומת 0 % בקרב העולים ;
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|