sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:457

מכאיבים של תחושת אפליה ופגיעה בכבודן של קהילות אלו . בתקופת היישוב כבר היו קיימים , אם כי לפעמים רק בצורה לטנטית , השסעים העדתיים והדתיים . אבל בטלטלה שהביאה עמה העלייה ההמונית של ראשית המדינה החל תהליך החפיפה בין השסע העדתי ( אשכנזים–מזרחיים ) והשסע הדתי–חילוני , חפיפה שהיו לה השלכות מרחיקות לכת על התפתחות החברה הישראלית . ומכיוון שלחברה הישראלית היתה אופיינית אינטנסיביות בלתי רגילה של החיים המפלגתיים ושל המתח הבין–מפלגתי , היו לכך גם השלכות פוליטיות מרחיקות לכת . במהלך שנות ה30– נעשתה מפא"י למפלגה הדומיננטית , אבל בהעדר רוב מוחלט היא פעלה לשילובם של שאר הכוחות הפוליטיים במוסדות ההנהגה , תוך שיתוף וחלוקה של מקורות כוח והשפעה , של מנופי הגיוס הפוליטי ושל מכשירי הבניין של המפעל הציוני . הונהג אז מפתח מפלגתי לחלוקת רישיונות עלייה ( סרטיפיקטים , ( להקצאת קרקעות להתיישבות , להשקעות בבניין מערכות חינוכיות וכיו"ב . מציאות זאת , שעוצבה בתנאים של יישוב מתפתח , הנתון תחת שלטון בריטי אך נהנה ממידה לא מבוטלת של אוטונומיה בתחומים שונים , הולידה תופעות של חדירת התחרות המפלגתית לכל תחומי החיים . מציאות זאת המשיכה להתקיים , במידה רבה , גם בתקופה הראשונה לאחר השגת העצמאות . אי אפשר להבין את המתחים בתחום קליטת העולים בשנות ה50– סביב "הסוגיה הדתית , " במיוחד בתחום החינוך , מבלי להביא בחשבון מצד אחד את הרקע המפלגתי הייחודי הזה , ומבלי להביא בחשבון מן הצד האחר את עוצמת ההשפעה של אתוס "כור ההיתוך" על תהליכי הקליטה . השלכותיה של תפיסת "כור ההיתוך" המושג "כור ההיתוך" לכשעצמו לא הופיע בשיח הישראלי בתקופת שיא פעילותו , בראשית ימי המדינה . בן–גוריון וחבריו להנהגה העדיפו לדבר על "מיזוג גלויות . " למיזוג זה היו בתקופת היישוב היבטים תרבותיים וולונטריים , שהיו לרוב רחוקים מכפייה . הרצון ליצור בארץ תרבות חדשה , שתהיה שונה מהתרבות "הגלותית" שהביאו עמם בני העליות השונות , התקבל על דעת רבים – אם כי לא על דעת הכול – כביטוי עליון של הגשמת הציונות ויצירת עם חדש בארץ . הקמת המדינה יצרה לכאורה , לדידו של בן–גוריון והנתונים להשפעתו , כלים ממלכתיים להשגת מטרה זו של "מיזוג הגלויות לאומה אחת . " שתי מערכות עיקריות היו אמורות לממש חזון זה : מערכת החינוך וצה"ל . מעברת פרדס-חנה , . 1950 העלייה ההמונית הטילה על היישוב הקטן מעמסה כבדה . קשה במיוחד היה אתגר הבטחת קורת-גג ליותר מ 650 , 000- עולים שהגיעו בתוך שנתיים . חלק גדול מהם שוכנו במבנים ארעיים בצפיפות ובתנאים ירודים

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help