|
|
Page:446
להציל את הנרדף גם במחיר נטילת נפשו של הרודף , כאמור במסכת סנהדרין . ואכן , במהלך השנתיים שבין הכינוס לבין רצח רבין עסקו רבנים ותלמידיהם בשאלה אם חל הדין הזה על ראש הממשלה . אף על פי שלא ידוע על פסק הלכה מפורש הקובע שדינו של יצחק רבין הוא דין רודף ומוסר , היה בעצם העיסוק ההלכתי בשאלה זו כדי להתיר את דמו . הרוצח אף טען שלא היה עושה את מה שעשה לולא היה לו על מי להסתמך . אחרי רצח רבין התפרסמו חוות דעת הלכתיות בגנות הרצח והרוצח . חשבון נפש הוביל גם את חשובי הרבנים שוללי הוויתורים לניסוחים מתונים יותר של עמדותיהם . ואולם לגופו של עניין לא השתנו העמדות , ומי שרואה בוויתור עבירה על מצוות התורה מתקשה להתירו . לעומת הגישה השוללת ויתורים בארץ–ישראל התפתחה מאז מלחמת ששת הימים גם גישה התומכת בוויתורים כאלה , אם יביאו תועלת לאומית – שלום עם ארצות ערב או מניעת שפיכות דמים . כך פסק הרב עובדיה יוסף . גם רבנים מתונים בזרם הדתי–הלאומי פסקו שבתנאים מסוימים מותרת העברת השליטה בחלק מארץ–ישראל לידי ערבים . על יסוד דין פיקוח נפש , הדוחה כמעט את כל המצוות , פסקו רבנים מתונים שגם ההלכות המשמשות לאחרים נימוק לשלילת ויתורים מדיניים נדחות מפני פיקוח נפש , קל וחומר פיקוח נפש לאומי . שלילה גורפת של ההתנגדות לוויתורים יש בשיטת הרב אליעזר מנחם שך , ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הזרם הליטאי בקרב החרדים : הכוחניות שבהחזקת השטחים בניגוד לדעה המקובלת בעולם היא כשלעצמה חטא , הן מצד ההשקפה והן מצד ההלכה . לפיכך שלל את סיפוח רמת הגולן לישראל ותמך בשלום עם מצרים ובפירוק חבל ימית . ומצד אחר שלל את הסכם אוסלו משום שנעשה על ידי "ממשלת השמאל , " שאותה שלל בכל תוקף מטעמים שבהשקפתו הדתית . עוד זרם שהתפתח בהלכה גורס שאל לה להתערב כלל בוויכוח המדיני . הרב חיים דוד הלוי , חתן פרס ישראל לספרות תורנית ורבה הראשי של תל–אביב , פסק שכוח ההלכה הוא בהינזרותה מפוליטיקה ולכן יש להשאיר את ההכרעה בידי נבחרי הציבור והיא תהיה לגיטימית . כשהחליטו רשויות המדינה לפנות את היישובים בחבל עזה ' ) ההתנתקות' ( 2005 – שוב נמצאו רבנים שאסרו לקיים את החלטות המדינה והתנבאו שהן יבוטלו . גם ביטויי הסתה נגד ראש הממשלה הושמעו . אולם קריאתם לחיילי צה"ל לסרב פקודה לא נענתה , למעט מקרים ספורים . חלק מהמתנחלים ותומכיהם , שהחלו ב'התנגדות פסיבית' לפינוי , הגיעו לידי עימותים חריפים עם כוחות הביטחון . ציבור המתנחלים ברובו קיבל לבסוף את דין המדינה . לקריאה נוספת : יצחק אנגלרד , "הבעיה ההלכתית של מסירת שטחים מארץ–ישראל , " הפרקליט , מא , ( 1993 ) עמ' . 34-13 יעקב בלידשטיין , "ההלכה – עולם הנורמה היהודי , " מסע אל ההלכה – עיונים בין–תחומיים בעולם החוק היהודי ( ערך ע' ברהולץ , ( תל–אביב , , 2003 עמ' . 58-21 אריה נאור , ארץ–ישראל השלמה – אמונה ומדיניות , חיפה ולוד , . 2001 מנחם פרידמן , "מדינת ישראל כדילמה דתית , " אלפיים , , ( 1990 ) 3 עמ' . 68-24 אביעזר רביצקי , הקץ המגולה ומדינת היהודים : משיחיות , ציונות ורדיקליזם דתי בישראל , תל–אביב , . 1993 ידידיה צ' שטרן , פסיקת הלכה בשאלות מדיניות , ירושלים , . 1999 צה"ל בצומת יחסי הדת והמדינה אורי בן–אליעזר שאלות מתחום יחסי הדת והמדינה וכן מתחום היחסים בין דתיים לחילונים התעוררו מיד עם הקמת צה"ל , בעיצומה של מלחמת העצמאות . השאלה הראשונה שעלתה , בהקשר הזה , על סדר היום הממלכתי היתה שאלת גיוסם של תלמידי הישיבות . כבר בטרם הוקם צה"ל , ב9– במארס , 1948 הוציא ראש המפקדה הארצית של ה"הגנה , " ישראל גלילי , הוראה זמנית הפוטרת את תלמידי הישיבות מחובת הגיוס שהוכרז בצו המוסדות הלאומיים . דגם היחסים בין חילונים לדתיים שעוצבו במסגרת ה"הגנה" השפיע מאוד על התפתחותם גם במסגרת צה"ל , שכן ה"הגנה" היתה למעשה השלד שעל בסיסו קם צה"ל . נציגי "המזרחי" ו"הפועל המזרחי" השתתפו במפקדה הארצית של ה"הגנה" וצעירים דתיים ציוניים היו משולבים במערכותיה של ה"הגנה . " לאחר קום המדינה , משהחלו להתגבש ההסדרים שכונו לאחר מכן הסדרי הסטטוס קוו , בנוגע לסוגיות מתחום יחסי הדת והמדינה , הם הוחלו בהדרגה גם על הצבא , ואפשרו את שילובם של הדתיים בפרויקטים המדינתיים השונים . הסדרים אלה כללו בעיקר : שמירת שבת וכשרות בכל המתקנים הצבאיים , אספקת שירותים דתיים לחיילים שומרי מצוות והקפדה על כללי ההלכה בבתי הקברות הצבאיים .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|