|
|
Page:439
היו רשומים ב"כנסת ישראל , " היא העדה הדתית שעליה חל שיפוט הרבנים עד לקום המדינה . עקב כך התרחש משבר ממשלתי : נציגי המפד"ל טענו כי הצו הזה עלול להיות פתח לנישואים אזרחיים והקואליציה של אז עמדה בפני משבר בגלל איום פרישתן של המפלגות הדתיות . השלכות חמורות ביותר היו לאימוץ הדין הדתי בחוק המדינה בנוגע למצבן של העגונות . בתודעה הציבורית הישראלית , שעוצבה על ידי האידיאולוגיה הציונית והושפעה מספרות ההשכלה , חרות היה רישומה החזק של הפואמה הביקורתית של משורר ההשכלה יהודה–לייב גורדון ( יל"ג ) – " קוצו של יוד , " המגוללת את הטרגדיה של בת–שוע , שאינה נגאלת מעגינותה בגלל הדין האורתודוקסי והרב הקפדן . חרף זאת נותר על כנו באותו מעשה חקיקה גם הדין הדתי בעניין העגונה , בלי שהדבר עורר התנגדות של ממש בקרב השותפים החילוניים לקואליציה עם הדתיים . משה שרת , ממלא מקום ראש הממשלה , בהביאו לכנסת באוגוסט 1953 את "חוק בתי הדין הרבניים" ללא סייגים , ומתוך הרחבת סמכותם , אמר בין השאר : "אין להתעלם מן העובדה כי קבלת החוק הזה כרוכה בוויתורים על עקרונות ומושגי יסוד של חיים מתוקנים בעיני רבים מאוד . מבחינה זו יעמוד החוק מעתה במבחן הביצוע . הסמכות שבידיה מופקד ביצוע החוק – הווה אומר , הרבנות בישראל – תעמוד עתה למבחן . יציבות החוק תלויה בגמישות מסוימת של ביצועו . אריכות ימיו של החוק תלויה בסיגול נוהג ביצועו למושגי שוויון , כבוד האדם וזכויותיו השוררים בחברה המתוקנת של זמננו . אחדות העם מחייבת ויתורים הדדיים , ולא רק מצד אחד . ישנם מושגים בחברה של זמננו שעליהם יתנפץ כל ניסיון להשליט ולקיים בתוכנו גם להבא סדרי חיים אשר אבד עליהם כלח" ( דברי הכנסת , 23 באוגוסט . ( 1953 ההתפתחות בתחום המעמד האישי לא תאמה את ציפיותיו של משה שרת . כפיית החוק הדתי , הפוגעת בזכויות יסוד של רבים , ובעיקר של נשים רבות ; היחס , המשפיל לעתים קרובות , ברבים מבתי הדין הרבניים כלפי נשים חילוניות ; התערבותם של רבנים ודיינים בעניינים של חינוך הילדים במקרים של גירושים ; התייצבותם של דיינים לצד הבעל החוזר בתשובה בעת גירושים , עד כדי העברת ילדים ממוסד חינוכי שאליו לאימוץ הדין הדתי היו השלכות חמורות על מצבן של העגונות . בתמונה : הפגנת נשות נעמ"ת נגד החוק הדתי המקשה על עגונות להשתחרר מעגינותן ( 1986 )
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|