|
|
Page:434
סטטוס קוו בענייני דת יאיר צבן המושג "סטטוס קוו בענייני דת" הופיע לראשונה בהסכם הקואליציוני על הקמת הממשלה הראשונה , אולם שורשיו נעוצים בתקופות קודמות . משמעותו : הסכם בין מפלגות השלטון לבין מפלגות דתיות בדבר הסדרים בענייני דת . הסדרים אלה מתבססים בדרך כלל על צילום תמונת מצב נתונה , ושני הצדדים מתחייבים לפעול על פיו ולא לחרוג ממסגרתו אלא בהסכמה . הסכם כזה מוצג כפשרה הכרחית , כ"מודוס ויוונדי . " הנטייה להתפשר עם דרישות הנציגים הדתיים נומקה לעתים כמדיניות עקרונית המחייבת ויתורים לשם התלכדות כלל–לאומית , לעתים כצורך בהצגת חזית אחידה כלפי חוץ , ולעתים כהכרח הנובע מהצורך להשיג רוב שלטוני או לכונן קואליציה ממשלתית . הניסיונות להגיע להסדרים מוסכמים עם המפלגות הדתיות החלו כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית . בקונגרס הציוני העשירי , ב , 1911– התקבלה לראשונה החלטה בדבר תמיכה בבתי ספר דתיים . בוועידה הציונית שהתכנסה בלונדון לאחר המלחמה , ביולי , 1920 הוחלט לראשונה , בעקבות לחצם הכבד של מנהיגי "המזרחי , " על הקמת ועד מפקח נפרד למערכת החינוך הדתי ( שהיווה את הגרעין שממנו צמח ברבות הימים הזרם הממלכתי–דתי . ( תמרור דרך חשוב מהווה הקונגרס הציוני הי"ט שהתכנס בשנת 1935 בלוצרן שבשווייץ , אחרי כיבוש ההנהגה של התנועה הציונית בידי מפלגות הפועלים בראשותו של בןגוריון . על סדר יומו של הקונגרס עמדה שאלת אופי החיים היהודיים בארץ–ישראל . "המזרחי" וגורמים דתיים נוספים תבעו השלטת דיני ההלכה , ואילו מפלגות הפועלים הגנו על אורח חיים פתוח וחופשי . עליית כוחו של הימין הרוויזיוניסטי , והחשש מיצירת חזית ימנית–דתית , דחפו כבר אז את מפא"י לחתור לברית עם הדתיים . המחווה כלפי "המזרחי" באה בדמותם של סעיפי שמירת שבת , אשר נכפו על מתיישבים שחכרו קרקעות מקק"ל . הקונגרס הציוני הי"ט אישר לכלול בחוזי החכירה סעיף המחייב שמירת שבת וקבע מערכת פיקוח שתשגיח על ביצועה . נחתמו הסכמים לשמירת כשרות המזון ושמירת השבת במוסדות הלאומיים והציוניים . בעקבות הסכמים אלו הוקמו יחידות רבנים ושומרי כשרות , נקבע מעמדה של הרבנות הראשית ונקבעה האוטונומיה של החינוך הדתי . עד לאחרונה היה מקובל לראות את הבסיס להסכם הסטטוס קוו במכתב שכתבו ב 19 . 6 . 1947– דוד בן–גוריון , יו " ר הנהלת הסוכנות , הרב יהודה לייב פישמן ( מיימון ) ויצחק גרינבוים , חברי ההנהלה , אל הסתדרות " אגודת ישראל " העולמית . לפי הגרסה השגורה , מכתב זה נועד להבטיח , כי נציגי אגו " י יימנעו מהבעת התנגדות להקמת מדינה יהודית בפני ועדת החקירה של האו " ם לשאלת א " י . המכתב האמור פותח בהדגשה , כי " הקמת המדינה זקוקה לאישור האו " ם , וזה לא ייתכן אם לא יובטח חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה ולא יהיה ברור שאין הכוונה להקמת מדינה תיאוקרטית . " בהמשך נמסרת במכתב עמדת הסוכנות בסוגיות הבאות : א . יום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת ;" ב . יש להבטיח ש " בכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה אוכל כשר ;" ג . בענייני אישות ייעשה כל מה שאפשר כדי " לספק את הצורך העמוק של שלומי הדת , למנוע חלילה חלוקת בית ישראל לשנים ;" ד . " תובטח אוטונומיה מלאה של כל זרם בחינוך . " בניגוד לגרסה המקובלת , קובע פרופ' מנחם פרידמן , כי אגו"י לא ראתה במכתב זה בסיס להסכם ולכן החליטה על הופעה עצמאית של נציגה , איצ'ה מאיר לוין , בפני ועדת החקירה של האו"ם , ובנאומו התחמק מכל אמירה המצדדת בהקמת מדינה יהודית . רק ב , 5 . 11 . 47– שלושה שבועות לפני ההכרעה באו"ם , החליטה הנהגת אגו"י שלא לפעול נגד החלטה באו"ם על הקמת המדינה . עם ההכרעה באו"ם ותחילתה של מלחמת העצמאות החל תהליך של השתלבות אגו"י בחלק מהמערכות הלאומיות . הוועידה הציונית הראשונה אחרי מלחמת העולם הראשונה התכנסה בלונדון ביולי . 1920 בוועידה זו הוסכם , בלחצם של מנהיגי " המזרחי , " על הקמת ועד מפקח נפרד למערכת החינוך הדתי , שממנה צמח ברבות הימים הזרם הממלכתי-דתי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|