|
|
Page:431
החוק , מכונה בשפת הדיבור "מיהו יהודי : " ? האם יהודי הוא , כהגדרה החילונית , המתבססת על תפיסה לאומית–היסטורית , אדם הרואה עצמו שייך לעם היהודי , מזדהה עמו ומוכן לקחת חלק בגורלו , או שיהודי הוא , על פי התפיסה הדתית , מי שההלכה – בפירושה האורתודוקסי , כמקובל בישראל – רואה בו יהודי . כמו כן התגלעו חילוקי הדעות גם בנוגע לזכותה של ישראל להעדיף יהודים על פני לא יהודים לצורך מתן זכות הגירה ואזרחות אוטומטית . מיהו יהודי לצורך חוק השבות ? מלכתחילה נעשו מאמצים להימנע מהכרעה משפטית בעניין הזה . הכנסת קיבלה את חוק השבות בלי שהגדירה את המילה "יהודי , " ודחתה את הצעתה של אגודת ישראל – להגדיר את המושג הזה על פי ההלכה . ראש הממשלה הראשון , דוד בן–גוריון , חיווה פעמים אחדות את דעתו נגד הגדרה הלכתית . למרות העדר ההגדרה בחוק השבות עד , 1970 ואולי דווקא בשל העובדה הזאת , המשיכו בני משפחות מעורבות לעלות לארץ . לא פעם התעוררו קשיים לגבי מתן אזרחות לנשים לא יהודיות הנשואות ליהודים , אך עד 1970 לא הגיעה השאלה הזאת להכרעה משפטית . לראשונה התעוררה בעיית "מיהו יהודי" לצורך חוק השבות בפני בית המשפט העליון בבג"ץ 72 / 62 רופאייזן נ' שר הפנים . במקרה הזה נידונה עתירתו של יהודי מלידה , שהתנצר במרוצת הזמן והפך לנזיר קתולי . ברם הוא טען כי הינו יהודי , מבחינת לאומיותו , וביקש להיחשב לעולה על פי חוק השבות ולהירשם בסעיף הלאום בתעודת הזהות שלו כיהודי . כשנדחתה בקשתו בידי שר הפנים , פנה לערכאות . בית המשפט הגבוה לצדק הוציא צו על תנאי לשר הפנים לבוא וליתן טעם , מדוע לא תוענק לו תעודת עולה בהתאם לסעיף 3 ( א ) לחוק השבות , תש"י , 1950 – ותעודת זהות בהתאם לסעיף 7 לפקודת מרשם התושבים , תש"ט 1949 – ( היום : חוק מרשם האוכלוסין , תשכ"ה , ( 1965 – שבה יצוין בטור "לאום" כי המבקש הינו יהודי . השאלה המשפטית שעמדה לפני בית המשפט העליון היתה זאת : מה משמעותו של המונח "יהודי" בחוק השבות ? האם חוק השבות שהתקבל בכנסת בהסכמה כללית נהפך בתוך זמן קצר לסלע מחלוקת , המתבטא בשאלה "מיהו יהודי " ? האם יהודי הוא כל מי שרואה עצמו כבן לעם היהודי , או רק מי שההלכה רואה אותו כיהודי . בתמונה : הפגנת מחאה נגד תיקון חוק השבות בשנת , 1970 שקבע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|