sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:420

תשעה באב בארי צימרמן שאלת היחס אל יום זה בימי התחדשותו של המפעל הלאומי עוררה לא מעט מחלוקות ומבוכות , והדבר בלט בייחוד בהתיישבות העובדת בראשית דרכה , כפי שמתאר מוטי זעירא בספרו קרועים אנו . ההזדהות עם הפן הלאומי של אבל החורבן לא היתה יכולה לקבל ביטוי במנהגים המסורתיים של צום וקינות , ולחיפוש אחרי סמלים אחרים לא תמיד היה הלב פנוי . במושב נהלל , למשל , ובעקבותיו גם במושבים נוספים , החליטו בשנות ה20– לקיים בתשעה באב שבתון ( שאינו מחויב על פי ההלכה , ( ולהקדישו לחשבון נפש חינוכי . כיו ; ן זה לא זכה להאריך ימים . במהלך השנים חזרו ונשמעו קולות שגרסו כי עם התחדשות המפעל הציוני בארץ ובייחוד לאחר הקמתה של מדינת ישראל – "הבית השלישי" – בטל הצורך ביום אבל על חורבן בית המקדש . לעומת זאת , נשמעו קולות אחרים שתבעו לא רק לשמר יום זה , אלא אף להעצים את משקלו בלוח השנה העברי , בין השאר על ידי קביעתו ליום הזיכרון , כפי שהציע , למשל , מנחם בגין ימים ספורים לאחר בחירתו לראשות הממשלה . ( 1977 ) ט' באב בעבר הרחוק ט' באב יום זיכרון אחד הוא לשני אירועי חורבן : זה של הבית הראשון שנחרב 586 ) לפני הספירה ) בידי נבוכדנאצר השני מלך בבל ; וזה של הבית השני שנחרב 70 ) לספירה ) בידי המצביא הרומי טיטוס , שהיה לימים לקיסר רומי . על פי המסורת , חלו שני החורבנות באותו תאריך , אם כי התיעוד המקראי אינו עקבי בנוגע למועד חורבן הבית הראשון . מצד סמלי הזיכרון , החורבן השני מיוצג על ידי יום זה בלבד , ואילו בראשון קשורים שלושה מועדים נוספים : י' בטבת ( יום תחילת המצור על ירושלים בשנת 586 לפסה"נ , ( י"ז בתמוז ( שבו הובקעה חומת העיר ) וג' בתשרי ( שבו רצח ישמעאל בן נתניה את גדליה בן אחיקם , שהופקד על ידי מלך בבל על היישוב היהודי בארץ לאחר החורבן . ( חפיפת תאריכי החורבן מעצימה בתודעה העממית את הביטחון בהיגלותה ההיסטורית של ההשגחה האלוהית , העתידה גם להביא ביום הזה את הגאולה השלמה . ארבעת הצומות מופיעים בשולחן ערוך על פי סדר חשיבותם הריטואלית : ט' באב , שבו הצום הוא כביום הכיפורים , ראשון ; שני לו י"ז בתמוז , הפותח את זמן שלושה השבועות שבינו לבין ט' באב ( ימי "בין המצ K ים ;( " וג' בתשרי " ) צום גדליה ( " וי' בטבת – אחרונים . היסטוריונים מקפידים להדגיש את ההבדלים שבין שני החורבנות : הראשון היה תוצאת מהלכים כוחניים אזוריים שלעמנו לא היתה יכולת ממשית להשפיע על התפתחותם ; השני – תוצאה של מרד , שבמבט היסטורי לאחור יש המערערים על צידוקו ועל תבונתו . ט' באב ויום הכיפורים הם ימי הצום היחידים הנוהגים בעם ישראל מערב עד ערב . קרבתם התאריכית זה לזה מבליטה את השוני הניכר ביניהם , שכן לעומת אופיו האישי , הא–היסטורי , של יום הכיפורים , ט' באב מבטא זיכרון לאומי עתיק , שלאורך דורות רבים גם היה כרוך בתזכורת נשנית לאקטואליות המתמשכת של מושגי החורבן והגלות במציאות היהודית , ולכמיהה הלא נפסקת לגאולה משיחית . עם זאת , ט' באב אינו יום שבתון . ערבו ולילו של ט' באב – החל בסיומה של הסעודה המפסקת – עיקרם בתחומי בית הכנסת . לסדר התפילות הרגיל נוספו "קינות , " מגילת "איכה" נקראת בניגון אבל מיוחד , ובכלל נוהגים כאבלים , בישיבה על הארץ , במיעוט התאורה ובביטויי צער שונים . גם במרוצת היום מתקיים הריטואל בצלו של האבל . ט' באב מבטא זיכרון לאומי עתיק הכרוך במושגי החורבן והגלות במציאות היהודית . בתמונה משנת : 1898 יהודים מתפללים ליד הכותל המערבי

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help