sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:413

של התורה בספר דברים : "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה " ... ( טז , ט . ( ההנחיה הפיוטית–משהו הזאת בדבר תיאר ; כ 9 המדויק של חג השבועות נהפכה , בתקופת המשנה והתלמוד , לסלע מחלוקת חריפה בין הצדוקים לפרושים ( או בין בייתוסים לחכמים , ( ששיקפה מאבק חסר פשרות בין חסידי לוח השמש ( הצדוקים ) לבין חסידי לוח הירח ( הפרושים , ( שידם היתה על העליונה ( לפי הגרסה הצדוקית , חג השבועות חל בכ"ו בסיון ולא בה' בסיון . ( ( למבט חדש על המשמעות העמוקה של מחלוקת זו על הלוח העברי – ר' הזרמים והמחלוקות בתקופת הבית השני במדור זיכרון , מיתוס והיסטוריה ( . השערה רווחת היא שבתקופה הזאת , ספירת העומר , שבין ביכורי קציר שעורים לביכורי קציר חיטים , נהגו חקלאים להתפלל לבל ייפגעו שדותיהם ממכת ארבה או משידפון . משנעשה י"ח באייר ליום בעל ייחוד משלו , השתלטה עליו זהותו כאחד מימי ה"ספירה , " ושמא אף כיסתה – בכוונה או שלא בכוונה – על סיבה ברורה וגלויה לייחודו . מנהגי אבלות הנוהגים בימי ספירת העומר נזכרים לראשונה בספרות הגאונים כמנהג עתיק . פרשנים מסורתיים קישרו זאת לסיפור במסכת יבמות שמותם במגפה של עשרים וארבעה אלפים מתלמידי רבי עקיבא אירע , בימי הספירה . ל"ג בעומר עצמו אינו נזכר בתלמוד . רק בספרות ימיהביניים יש אזכור של החג ושל כמה מהמנהגים שנהגו בו . הסברים ותירוצים שונים הוצעו לציונו המיוחד של תאריך זה . מתוך פירוש רמזים שהגיעו לידינו , יש המשערים כי ביום זה אירע ניצחון חשוב בתקופת מרד בר–כוכבא , והיה רצון להסתיר את עילת השמחה מפחד השלטון הרומי . ויש גורסים , כי מחמת שסופו של המרד היה בכי רע , הוצנע זיכרון זה ובמרוצת הדורות ניטשטשו נסיבות לידתו , אף שהמועד עצמו נותר על מכונו . כאמור , בספרות חז"ל , מכל מקום , אין שום ביטוי לייחודו של יום זה במסגרת "ימי הספירה , " וניתן לומר שקיומו הכעיןמחתרתי החל לצוף ולעלות בימי הביניים . המהרי"ל ( ר' יעקב מולין ממגנצא ) מתאר בפירוט את אופן חגיגת ל"ג בעומר באשכנז של אותם ימים , שכללה יציאת בחורים לטיולים אל מחוץ לעיר , "משחקים של ריצת רגליים" ועוד . השולחן ערוך של ר' יוסף קארו בצפת , קובע ש"נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג בעומר , מפני שבאותו הזמן מתו תלמידי רבי עקיבא . נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג בעומר , שאומרים שאז פסקו מלחמות . " הרמ"א ( משה בן ישראל איסרלש , ( בעל מפת השולחן , המקבל , חולק או מוסיף על השולחן ערוך מנקודת המבט האשכנזית , מוסיף כאן : "ומרבים בו קצת שמחה . " על פי אחת המסורות , בל"ג בעומר נבלמה מגפה שפקדה את תלמידי רבי עקיבא ומכאן שמחת היום . כך נקבע ייחודו של יום זה בתוך "ימי הספירה , " שבהם נוהגים מנהגי אבלות , כגון שאין מסתפרים ואין מתחתנים : פסק זמן של " שמחה" בתקופה של מנהגי אבלות . מן המאה ה16– ואילך הפכו המקובלים הלוריאנים ( תלמידי ר' יצחק לוריא , האר"י ) את ל"ג בעומר ליום הילולה לכבודו של רבי שמעון בר–יוחאי ( רשב"י , ( שלפי המסורות העממיות זהו יום הולדתו , יום מותו , יום צאתו מן המערה ואף יום נישואיו . המקובלים , ברצותם להעניק לספר הזוהר , שנתחבר במאה ה , 13– תוקף של קדושה יתרה , ייחסו אותו לרשב"י . ה"הילולה דרבי שמעון בר–יוחאי" כוללת הדלקה מרובה של אש ושל נרות , ריטואלים של תפילה ושמחה וכן את טקס ה"חאלקה" – תספורת ראשונה לפעוטות בני שלוש שנים . סמל המדורה שנוהגים להדליק בל"ג בעומר נקשר תחילה , במסורות העממיות , הן למרד הגדול והן למרד בר–כוכבא . במהלך הדורות השתרש הקישור בין ל"ג בעומר למרד ברכוכבא , ואל המדורה הצטרפו סמלים נוספים – הקשת והחץ והיציאה של בני הנוער אל היער או אל השדה לשחק במשחקי מלחמה ומרד . עם ההתעוררות הלאומיות היהודית נותר ל"ג בעומר על כל סמליו – המדורה , הקשת וחץ , היציאה אל חיק הטבע – כמעט ללא שינוי . בתמונה : ריקודים מסביב למדורה , לוד 1968

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help