|
|
Page:402
יום העצמאות חג העצמאות הוא החג החדש הראשון שנוצר כולו בישראל אחרי תקופה ארוכה שלא נוצרו בה חגים חדשים ורק נוצקו תכנים חדשים לתוך חגים ישנים . יחד עם המועדים הסובבים אותו – יום הזיכרון לשואה ולגבורה , יום הזיכרון לחללי צה"ל , יום ירושלים , ולמן שנות ה90– גם יום הניצחון על גרמניה הנאצית – הוא יוצר תקופת אביב עתירת טקסים של חגים ומועדים ממלכתיים , חילוניים במהותם , במקביל לתקופה הסתווית של "הימים הנוראים , " סוכות ושמחת תורה . ייחוד נוסף למועדים האלה שסביב יום העצמאות הוא היותם כולם נובעים מאירועי המאה ה , 20– שהביאו לידי מימוש מטרתה העיקרית של התנועה הלאומית של העם היהודי : השגת עצמאות במדינתם , מדינת ישראל . יום העצמאות נולד בתקופה של התרוממות רוח גדולה שאחזה ביישוב היהודי בארץ עם הגשמת שאיפתו למדינה עצמאית , התרוממות רוח שדבקה גם בתפוצות העם היהודי . הדבר בולט בחגיגות ובמצעדים הנערכים בארצות רבות בתפוצה , שהידוע בהם הוא המצעד המתקיים בעיר ניו יורק בהשתתפות המונית של יהודים וגם לא יהודים . החג הוא המשכה של השמחה הספונטנית שפרצה עם היוודע דבר החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר . אמנם ביום הכרזת המדינה לא היתה הדעת נתונה להפגנות שמחה , קרבות דמים נערכו בחלקים שונים של הארץ , ששת אלפים קורבנות נפלו במהלך מלחמת העצמאות . אבל בשנה שלאחר מכן , אחרי שוך הקרבות , כבר פרצה השמחה העממית ללא גבולות . אף שהשמחה קהתה במקצת , במהלך עשרות השנים שעברו מאז , עדיין שומר חג העצמאות על צדדיו העממיים הספונטניים : מסיבות ונשפי ריקודים בבתים פרטיים ובאולמות ציבוריים , סעודות משותפות לקבוצות חברים , יציאה משפחתית לטיולים בחיק הטבע ולפיקניקים . עיתויו של החג נקבע על פי המועד שקבע השלטון הבריטי לעזיבתו את הארץ – שעת חצות בליל 15 במאי . 1948 אבל מכיוון שמועד זה חל בשבת , הוחלט להקדים את הכרזת המדינה לשעה ארבע אחר הצהריים של יום שישי , 14 במאי , שחל באותה שנה בה' באייר . במרכז הטקס הקצר , שהתקיים במוזיאון תל–אביב הישן בשדרות רוטשילד , עמדה קריאת הכרזת המדינה , היא "מגילת העצמאות , " מפי דוד בן–גוריון , יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית , שבתקופה שאחרי החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר שימש ראש "מנהלת העם" שתפקדה כממשלה זמנית . בסיום קריאתה חתמו עליה 25 חברי "מועצת העם" שנכחו בטקס 12 ) חברי המועצה האחרים שלא יכלו להשתתף בו , בגלל ניתוקה של ירושלים מתל–אביב , צירפו בעיצוב יום הזיכרון , כמו בטקסים ממלכתיים אחרים , יש עירוב בין מרכיבים חילוניים ודתיים : בערב יום הזיכרון נערך טקס ברחבת הכותל המערבי , במעמד הנשיא והרמטכ"ל ; בטקס זה , כמו באזכרות הנערכות למחרת היום , נישאת תפילת "אל מלא רחמים . " המרכיבים הלא–דתיים בטקסים הם המרכיבים הצבאיים ( המסדר הצבאי ומטחי הכבוד , ( וכן הצפירה , קטעי הקריאה והשירים המושמעים בטקס , הנחת זרי הפרחים , ובייחוד – נוסח ה"יזכור" המושמע ברוב הטקסים והוא הנוסח החילוני שחיבר ברל כצנלסון לאחר נפילתו של יוסף טרומפלדור בתלחי , הנפתח במילים "יזכור עם ישראל" ( בהבדל מתפילת "יזכור" המסורתית , הנפתחת במילים "יזכור אלוהים . ( " בכל פעולות ההנצחה ובטקסיה מסתמנת מגמה להדגיש , בצד סיפור מעשי הגבורה של לוחמי צה"ל , את הכאב על המלחמות עצמן ואת הכמיהה לשלום . צעירים רוקדים ברחובות תל-אביב , . 1952 במשך השנים קהו במקצת ביטויי השמחה ההמוניים והוחלפו בבימות בידור ובתצוגות זיקוקין
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|