|
|
Page:390
למסע אל החירות בארץ המובטחת , מסע ממושך שבמרכזו עומדת דמותו המרתקת של משה ; סיפור המדבר גם אל יהודים חילוניים המכירים בעוצמתו הסמלית כמייצג את רעיון החירות . מיטב הוגי התקומה הלאומית , חוזיה ומבטאיה הספרותיים ראו בסיפור יציאת מצרים ובדמותו של משה ציר מרכזי לזהותם כיהודים , וחיוניותו של החג בהוויה הלאומית בעינה עומדת עד עצם היום הזה . מקורותיו של החג חילופי העונות וסדרי החקלאות הנגזרים מהם קבעו באזורנו חגים מרכזיים בעת בואו של החורף ובעת צאתו מפני הקיץ המחכה בפתח . החג שבין חורף לקיץ נחוג באזורנו בחברות הרועים ( לציון של עונת ההמלטות ותחילת מרעה הקיץ ) ובחברות עובדי האדמה ( לציון תחילת קציר השעורים וסיום עונת הגשמים . ( התורה מספרת בספר שמות על "חודש האביב , " ובספר ויקרא על "חג המצות" – מושגים הלקוחים מעולמם של מגדלי השעורה – ועל קורבן המובא "מן הכבשים ומן העזים , " שהוא דבר הקשור בעולמם של רועי הצאן . חג הפסח , כהצגתו במקרא , הוא הנוסח שהקנו קדמונינו למועד הטבע העתיק שאותו מצאו לפניהם בעת שנתעצבה זהותם ההיסטורית , ולכן גם מקדימה המסורת המקראית , בספר שמות , להצהרה הנמסרת בשם האל על קיומו של החג את ההכרזה : " החודש הזה [ ניסן ] לכם ראש חודשים , ראשון הוא לכם לחודשי השנה" ( יב , ב . ( עיצוב הזהות הלאומית נזקק לעיצובו המחודש של לוח השנה . חודש ניסן , שהיה בלוח הקדמוני החודש הראשון , מכוח היותו "חודש האביב , " מקבל עתה את בכורתו באמצעות קישורו לאפוס השחרור הלאומי מבית עבדים . סיפור יציאת מצרים , כבסיס מעין–היסטורי ודתי לחג הפסח , הוא יס E ד מ 4 סד בתרבות עם ישראל לדורותיו . הוא היה , כנראה , החג הראשון שחרג בתכניו מן המעגליות של עונות השנה אל התודעה ההיסטורית , וקיבע את סיפור יציאת מצרים כעוגן להיסטוריזציה של שני הרגלים האחרים – שבועות וסוכות . ספר שמות מקפיד ביותר בתיאור היווצרותה של מסורת החג , המוצבת בראשונה כדגם חד–פעמי ( בלשון חז"ל : "פסח מצרים , ( " שבעקבותיו עתיד להתקיים מדי שנה בשנה טקס חגיגי ( בלשון חז"ל : "פסח דורות , ( " לשם זיכרון השחרור וההצלה . "פסח דורות" נמשך שבוע : "בראשון בארבעה עשר חג הפסח , לפני שהתקשר לאפוס השחרור הלאומי , היה בדומה לחגים אחרים , חג חקלאי של חילוף עונות . בחברות של עובדי אדמה הוא היה החג המציין את תחילת קציר השעורים . בשנת 1920 נעשה בעין-חרוד ניסיון ראשון לחוג בפסח את "קציר העומר . " בתמונה : קציר העומר בקיבוץ אשדות יעקב
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|