|
|
Page:386
מתנדבים יהודיים למלחמה בתורכים לצדה של בריטניה . טרומפלדור עצמו היה בין לוחמי "גדוד נהגי הפרדות" בקרבות גליפולי . לאחר המלחמה הוא היה לכוח המניע בייסודה של תנועת "החלוץ" באירופה המזרחית , ועם שובו ארצה היה מעורב בהנהגת תנועת הפועלים . לפני שנפטר מפצעיו בתלחי נשמע טרומפלדור אומר , על פי עדות אחת , "טוב למות בעד ארצנו , " מילים שהפכו לסיסמה רבת כוח בתרבות הציונית . מותם של מגיני תל–חי בקרב היכה גלים ביישוב היהודי שבארץ וביהדות הגולה . שני המחנות ביישוב פעלו לנכס את שמו וזכרו לצדם . ברל כצנלסון וחבריו העלו על נס את קרב תל–חי כדוגמה לאחיזה אמיצה בקרקע ואי הפקרתה לזרים , וטרומפלדור הוצג כאיש העבודה וההגנה . בחוגו של זאב ז ' בוטינסקי ( חרף התנגדותו להתעקשות על הגנת היישובים ) היה קרב תל–חי דוגמה וסמל לאחיזה בנשק ולהגנה על הכבוד היהודי . " גדוד העבודה " הסוציאליסטי , שמתוכו צמחו ראשוני הקיבוצים בעמק–יזרעאל , נקרא על שמו של טרומפלדור . מנגד נקראה תנועת הנוער של הציונים הרוויזיוניסטים מיסודו של ז ' בוטינסקי בשם " בית " ר , " ראשי תיבות של " ברית יוסף תרומפלדור . " המרת הט ' באות ת ' בשמו נעשתה כדי ששם התנועה יזכיר גם M את המעוז האחרון במרד בר–כוכבא M . אין ספק שמטרותיו ואורחות חייו של " גדוד העבודה " שיקפו M את עמדותיו ואורחותיו של טרומפלדור M יותר מאלה של אנשי בית " ר . כמה מחוקרי התרבות הישראלית ציינו , בתארם את תהליך התהוותו של הפנתיאון הישראלי M , את פרק הזמן הקצר שבו נעשו M גיבורים עבריים לדמויות מופת וסיפור גבורתם – M למיתוס . הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא דמותו של יוסף טרומפלדור , שהפך לנושא של אינספור חיבורים ושירים שתלמידים בני כל הגילים כתבו עליו . מתוך ההצטברות העצומה של דברי נאום , הערכה ושירה שעסקו בתל–חי ובטרומפלדור , ואגב טקסי האזכרה לנופלים שנערכו מדי שנה בשנה בי"א באדר , צמח "יום תל–חי" או " י"א באדר" כיום–מועד ציוני במערכת החינוך הפורמלית ובעיקר בתנועות הנוער . בין ביטויי החג אפשר למנות את העליות הטקסיות אל "חצר תל–חי" ( מקום שבו הועמד פסל האריה השואג , פרי יצירתו של מלניקוב , בשנת , ( 1934 טקסי בית ספר ו"נשפי תל–חי" שבהם הוקראו והושרו יצירות שנכתבו בהשראת מערכת תל–חי , ומסדרים , מסכתות וטקסי מעבר שונים בתנועות הנוער . טקסי שבועה ו"הבטחה , " אשר רווחו M בתנועות הנוער ובארגוני המחתרת בתקופת היישוב , ונמשכו במידה רבה גם לאחר קום המדינה , בייחוד בצה"ל , היו אמצעי לגיוס מחויבותם של הצעירות והצעירים למטרות שהאידיאולוגיה הציונית M הציגה בפניהם MMMMMMM . מנקודת מבט עדכנית ניתן לומר שהיישוב היהודי בארץ לא יצר מערכת טקסית בהירה ועקבית שתוכל לשאת על כתפיה לאורך דורות את היום הזה . אמנם , ב1949– ניסו מוסדות המדינה הצעירה לקבוע בי"א באדר את "יום ההגנה" ( לכבוד ארגון ה"הגנה , ( " אך ניסיון זה לא צלח לאורך זמן . חגי המדינה ( יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ) נמצאו מתאימים מיום י"א באדר לבטא את תכניו . ה"יזכור" הנודע שפרסם ברל כצנלסון מיד לאחר נפילת טרומפלדור וחבריו " ) יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו ... יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות–הנפש אשר נספו במערכה הכבדה ( " ... נעשה לטקסט מרכזי ברפרטואר ציונו של היום , ואף שימש עם קום המדינה בסיס ל"יזכור" הצה"לי הנוהג עד עצם היום הזה . חצר תל–חי משמשת כיום אתר הנצחה , שהוגדר , על פי חוק , "אתר לאומי , " ומוצגת בה תערוכת קבע המתארת את סיפורו של המקום ואת תולדות ההתיישבות בגליל העליון . בבית העלמין שבסמוך קבורים מגיני המקום , חברי "השומר" וחללי M מלחמת העצמאות . קריית–שמונה קרויה על שמם של שמונה חללי תל–חי . בסמוך למקום הוקמה בשנת 1994 המכללה האקדמית האזורית – "מכללת תל–חי . " פורים בארי צימרמן ועליזה שנהר חג הפורים הנחוג כל שנה בי"ד ובט"ו באדר ( בשנה מעוברת : באדר ב – ( ' בהיותו חג בעל סממנים עממיים בולטים , אשר חיוביו ההלכתיים מעטים , וכבר בימי קדם קיבל אופי של חג שמתירים בו את כבלי החומרות ועושים אותו לחג של שמחה במשפחה ובקהילה – שימר את מעמדו לאורך הדורות כחג חביב גם על מבוגרים אבל בייחוד על ילדים . בגלל הרוח החופשית–יחסית שאפיינה אותו נשמר מעמדו , ואף הועצם מכמה בחינות בעת החדשה , כאשר תהליכי ההשכלה , החילון וההתעוררות הלאומית פקדו את קהילות ישראל , הן בתפוצות והן ביישוב היהודי בארץ–ישראל ובמדינת ישראל . על פי המסורת , מקורו של החג בסיפור מגילת אסתר על הצלת היהודים במלכות אחשוורוש ממזימתו של המן להשמידם . במגילה עצמה נאמר שיש לציין את החג במשתה ובשמחה , במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים . שמו
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|