|
|
Page:381
כבר בראשיתה של תנופת ההתיישבות החלוצית , בשנות ה , 20– יכלו חברי הקיבוצים והמושבים להסתמך על המסורת של חגיגת ט"ו בשבט שהחלה להתגבש בארץ בראשית המאה . האופי החקלאי של ההתיישבות , והצורך בנטיעת עצים לנוי ולצל , סייעו לעשות את החג לא רק לחגם של הילדים , אלא גם לחג של היישוב כולו . כמו בתחומים אחרים , כך גם בעניין הנטיעות , שאבו המחדשים השראה מהטקסטים המקראיים , כגון מהציווי בספר ויקרא : " וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל " ( יט , כג , ( או מהאיסור של כריתת עץ מאכל בזמן מלחמה המופיע בספר דברים : " כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתופש , L לא תשחית את עצ L לנדוח עליו גרזן – כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות ; כי האדם עץ השדה "? ... ( כ , יט . ( ככל שהתפתחו מסגרות החינוך הציוני–העברי בארץ , כן היכה שורש מנהג הנטיעה הטקסית , מתוך שמירה על המסגרת שנקבעה בזיכרוןיעקב . ושעה שבמשפחה המשיכו לטעום מ " פירות חמישהעשר " בעלי ההילה הגלותית , נעשה ט " ו בשבט הבית ספרי לחג בעל משמעויות ציוניות–התיישבותיות , ותהלוכות הנטיעה נהיו לא פעם לאירוע קהילתי רב רושם , שקיבל סיוע תרבותי מעשרות שירי זמר עבריים שחוברו באותה תקופה לכבוד החג . גם לאחר קום המדינה המשיך ט"ו בשבט להתקיים במתכונתו המסורתית , במערכת החינוך הפורמלי , אף אם אט אט ירד גילם של המשתתפים וכיום הוא בעיקר נחלתם של גילאי הגן ובית הספר היסודי . הדימוי של נטיעה והשתרשות התאים עד מאוד לאופייה של חברת מהגרים . המסגרת המדינית הוצגה כיעד אידיאלי לנטיעתם של יהודים עקורים מן הגולה . כינונה של הכנסת בט"ו בשבט תש"ט ( 25 . 1 . 1949 ) סיפק לט"ו בשבט , יום הולדתה של הכנסת , ממד לאומי נוסף . ומכיוון שהבאים לישיבתה הראשונה של הכנסת בירושלים באו מאזור החוף , ובדרכם עצרו בשער–הגיא לטקס נטיעת עצים , נעשה הטקס של נטיעת עצים , באתרים שונים בירושלים ובסביבתה , לחלק ממסורת החגיגות של יום הולדתה של הכנסת . ייעורם המאסיבי של חלקים רחבים משטחי הבר בגבולות המדינה הביא לצמצום בשטחי הקרקע הפנויים לנטיעות טקסיות המוניות , וגם בתחומי היישובים עצמם נצטמצם ההיצע עם השנים . נתונים אלה , יחד עם התרחבותה העקבית של האוכלוסייה העירונית במדינה , הביאו עם השנים לירידה ביכולת הקהילתית להקנות משמעויות ברורות לחג הזה . כך צמחו להם , מאז שנות ה70– של המאה ה , 20– שני ערוצים נוספים של ניסיונות לחידוש תכנים בחג . ערוץ אחד עסק בהטמעת "שמירת הטבע , " "איכות הסביבה , " בתכניו של החג . ערוץ אחר ניסה לחדש את המערכת הטקסית הישנה של "סדר ליל ט"ו בשבט , " מתוך ניסיון לייצר תמהיל של טקסטים ישנים וחדשים שייתנו ביטוי לאומי–אנושי ( חילוני , בדרך כלל ) לזהותם היהודית של משתתפיו . רבים מן הארגונים הקשורים בסוגיות הזהות היהודית ניסו לעצב "הגדת ט"ו בשבט" משלהם , כל אחד ברוחו . " הגדות" אלו קשורות בנוסח העתיק של חמדת ימים , מצד היזקקותן לתבנית "ארבע הכוסות" של יין לבן ויין אדום כמייצגי עונות השנה ומצד עיסוקן באילנות ארץ–ישראל ופירותיה . עם זאת יש בהן בעיקר טקסטים מודרניים ( שבחלקם הם מיועדים לזמר ובחלקם – לקריאה ) המבטאים תכנים הנוגעים לאיכות הסביבה , לקשר אל נופי הארץ וטבעה ולפלורליזם תרבותי ולזהות יהודית . תפוצתו של הטקס מתרחבת והולכת משנה לשנה , אך רק ימים יגידו אם אמנם מתפתחת כאן מסורת מחודשת בת קיום . יום האישה הבינלאומי – שמונה במארס יאיר צבן המאבק לשוויון מעמדה של האישה , הפרוש על פני המאה הקודמת וראשית המאה הנוכחית , ידע בארץ עליות ומורדות , גלי תנופה ותקופות פסיביות יותר . בסיכום , ניתן לומר כי הוא עשה כברת דרך ניכרת מאז החל . ציון יום האישה הבינלאומי , ומעמדו של היום הזה בחברה הישראלית , שיקפו את ההתפתחות הזאת רק בדרך חלקית . בארץ , כבעולם , עברו על יום האישה תמורות מהותיות : הוא החל את דרכו כיום של מאבק פוליטי ( על זכות הבחירה ) ומעמדי ( על זכויות האישה העובדת , ( השתלב במאבק הפמיניסטי הכולל על מעמדה של האישה בחברה , ולא התנתק מהמסורת של היותו יום של הוקרה לנשים . מקורותיו של 8 במארס כדרכם של מועדים בינלאומיים המייצגים מאבק אנושי–חברתי בסוגיות שהן במהותן גלובליות , יום האישה הבינלאומי הוא מועד שחלוקות הדעות בנוגע למקורו המדויק . המאבק פרץ באופן טבעי במקומות שונים , בזמנים שונים , לעתים ללא קשר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|