|
|
Page:380
לא היה מדובר – כבמועדים אחרים – בהטמעת תכנים חדשים בתוך סמלים ישנים , אלא ביצירתו של סמל חדש – נטיעת עצים – שזכה לפופולריות יציבה עד היום . המסורת היהודית העתיקה , שנמנעה תמיד , מחמת פולמוסיה המתמידים עם הסביבה האלילית , מלהקנות חשיבות סמלית לעצים , נזנחה כאן . נטיעה ראשונה בט"ו בשבט – לא טקסית במהותה , אך מודעת לסמליותו של המועד – נערכה במושבת העלייה הראשונה "יסוד המעלה" שבגליל העליון בשנת . 1884 ניטעו בה עצי שקדים כחלק מתוכנית כלכלית . שש שנים אחר כך , ב , 1890– קיבל עליו הסופר וההיסטוריון זאב יעבץ , מנהל בית הספר של הברון בזיכרון–יעקב , את פיתוחו של הרעיון הזה בנטיעה טקסית של עצי נוי בידי ילדים , מתכונת שהשתרשה מאז . חגיגת הנטיעות היתה נפתחת בתהלוכת הנוטעים והיו בה שירה ופרקי מקרא . יעבץ עצמו , והמורה חיים אריה זוטא , שהציע במרכז אגודת המורים ב1906– לאמץ את רעיונו של יעבץ , סיפרו כי הושפעו ממנהג דומה שרווח במקומות שונים באירופה , לצאת באחד במאי לחיק הטבע ולנטוע עצים בשולי העיר . ואכן , מסורת זו אומצה במקומות נוספים וזכתה לעידוד רב משהחליטה הסתדרות המורים העבריים ב1908– לחייב את מוריה בקיומו של היום הזה בבתי הספר . באותה שנה השתתף הסופר והמחנך שמחה בן–ציון בטקס נטיעות במקוה–ישראל , ובדבריו ציין את מעמדו של החג המתחדש במילים : "החג היחידי אצלנו המראה על העתיד ועל הפריחה , ואשר לא תלו בו שום 'זיכרונות' לימים עברו . " בתל–אביב חגגו את החג כבר בשנה הראשונה להיווסדה , ב . 1910– הפרדוקס בתהלוכת ט"ו בשבט של ילדי תל–אביב באותה שנה היה שנמנעה מהילדים נטיעת שתילים שכן השנה היתה שנת שמיטה והילדים נשאו בידיהם זרי פרחים במקום שתילים . בשנים הבאות היו טקסי הנטיעות של ילדי תל–אביב לאירועים חשובים . ב1913– יצאו יותר מאלף תלמידי ירושלים לטקס נטיעות המוני במוצא ובסביבותיה . בשנות מלחמת העולם נפסקו טקסי הנטיעות והם חודשו לאחר כיבוש הארץ בידי הצבא הבריטי . הקרן הקיימת לישראל זיהתה בט"ו בשבט פוטנציאל מבטיח להגברת השפעתה . שני סמליה העיקריים היו האדמה והעץ . אלה היו לסמליה של ההתחדשות הלאומית : השיבה לאדמה , כביטוי לנורמליזציה של הקיום היהודי , והעץ – כסמל להשתרשות באדמת המולדת . במהלך השנים נעשתה קק"ל לשותף העיקרי למערכת החינוך ולרשויות המקומיות בארגון טקסי הנטיעות בט"ו בשבט . מהנטיעה הראשונה של עצי פרי , שנערכה במושבת העלייה הראשונה "יסוד המעלה" בשנת , 1884 התפתח כעבור שנים אחדות מנהג נטיעת עצי נוי בידי ילדים ונעשה קבע . בתמונה : ילדי גן בתל-אביב בטקס נטיעת עצים בט"ו בשבט
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|