|
|
Page:373
התקבעו דפוסי ההנצחה הציבורית , במערכת החינוך , ברשויות מקומיות , יהודיות וערביות , ובמוסדות ציבוריים רבים . על שמו של רבין נקראו עשרות מוסדות חינוך , מגני ילדים ועד לפקולטות באוניברסיטאות ; רחובות , שדרות , כיכרות , דרכים וכבישים ; גנים , פארקים וחורשות ; מרכז רפואי ומחלקות בבתי חולים ; מרכזים קהילתיים , מתקני ספורט , בתי כנסת ועוד . השאלה של עיצוב יום הזיכרון עוררה מחלוקת ציבורית כבר במלאת שנה לרצח . רבים מתומכיו של יצחק רבין ביקשו להדגיש ביום זה את דרכו המדינית לשלום ואת הרקע הפוליטי של הרצח . לדידם , אי אפשר לנתק את מעשה ההנצחה מהרקע לרצח עצמו , שנועד לקטוע את חתירתו של רבין לשלום עם שכנינו , ועל כן ראוי שהמאבק לשלום בנוסח ראש הממשלה המנוח יהיה אחד מנדבכי היסוד התוכניים ביום שבו זוכרים אותו ואת פועלו . היו , בעיקר בקרב יריבי דרכו המדינית , שהתנגדו לדגשים האלה , וביקשו להסתפק בגילויי אבל על הירצחו של ראש ממשלה מכהן ולנתק את שאלת היחס למדיניותו מתכניו של יום הזיכרון . מכאן תביעתם למקד את יום הזיכרון בהזדהות עם אישיותו של ראש הממשלה ועם דרכו הביטחונית ובשלילתה של אלימות פוליטית . מסרים אלה , טענו , יאפשרו גם למתנגדיו הפוליטיים ליטול חלק פעיל באירועי הזיכרון . לבסוף הושגה פשרה שלפיה יוקנה ליום הזיכרון צביון ממלכתי , שיעמיד במרכזו את העובדה שאזרח יהודי רצח ראש ממשלה נבחר , מעשה המסכן את המשטר הדמוקרטי במדינה . לקראת מלאת שנתיים לרצח קיבלה הכנסת , ביום ג' בתמוז התשנ"ז 8 ) ביולי , ( 1997 חוק שקבע יום זיכרון ממלכתי ליצחק רבין . החוק קבע את סמלי היום : הורדת הדגלים לחצי התורן , קיום טקס זיכרון ממלכתי בהר הרצל , פרסום פקודת יום של הרמטכ"ל והתכנסויות במוסדות החינוך , וכן את תכניו – העלאת זיכרון דמותו ופועלו של המנוח , והדגשת חשיבותה של הדמוקרטיה וסכנתה של האלימות לחברה ולמדינה . על רקע התחושה שרווחה בחלקים ניכרים של הציבור הדתילאומי , כאילו מופנית כלפיהם אצבע מאשימה על שהרוצח יצא מקרבם , פעלו , בשנים הראשונות שלאחר הרצח , גורמים בעצרת הזיכרון במלאת עשר שנים לרצח שנערכה בכיכר רבין , שרים על הבמה את "שיר השלום , " שהושר על אותה במה במעמדו של יצחק רבין שעה קלה לפני הרצח
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|