|
|
Page:363
ראש השנה לסוכות והושלם חיבורו של ראש השנה ליום הכיפורים . רק בימי מסעי הצלב נתקבל המנהג לכנות את ראש השנה ויום הכיפורים "ימים נוראים . " הרצון להשפיע על גורל האדם בא לידי ביטוי במסורת היהודית גם במלבושים , כגון בלבישת בגדים חדשים לשנה חדשה , או בגדי לבן הדומים לתכריכים ויכולים , על פי התפיסה המאגית , להניא את כוחות הרע מפגיעה באדם , שהרי הוא כבר משול למת . כך גם מנהג התשליך : הליכה אל מקור מים חיים , אמירת תפילה וניעור שולי הבגד שלוש פעמים , בכוונה להשליך את החטאים למים ולפתוח דף חדש בחיים . המנהג המאגי נזכר אמנם לראשונה בכתב במאה ה , 14– אך ייתכן כי הוא קשור באמונות העתיקות על בריאת העולם מתוך מאבק האל במים ובמפלצות הים . המאכלים שהיו יהודים אוכלים בראש השנה גם הם בעלי משמעויות סמליות , שהרי לפי האמונה העממית יש בכוחם של המאכלים להשפיע על גורל השנה כולה . לכן נמנעו מאכילת מאכלים שיש בהם חומץ וכן מאכלים מרים או חריפים והיו שמים סוכר בממלחה או ממתיקים בדבש , כדי להמתיק את הגורל ולבטא את המשאלה שהשנה הבאה תהיה שנה מתוקה . מכאן גם המנהג המזרח אירופי של אכילת "תפוח בדבש . " בקרב יהודי צפון אפריקה היה מקובל שאין שותים קפה בראש השנה בשל צבעו השחור . בקהילות המסורתיות נשמרו מנהגי החג במהלך הדורות האחרונים כמעט ללא שינוי . בתקופת ההשכלה , אף במקומות שבהם ניכרו בבירור תהליכי החילון , המשיכו רבים מבני הקהילה שחדלו להיות שומרי מצוות לפקוד את בית הכנסת בראש השנה וביום הכיפורים . כך נהגו גם רבים מהחלוצים החילוניים שבאו לארץ בעליות הראשונות . שונה היה המצב במסגרות קהילתיות , שבהן הורגש צורך בהקניית תוכן משותף לחברי הקהילה . הדבר בלט בייחוד בקיבוצים , שהתחבטו בשאלה איזה תוכן ייצקו בחג . ביומנים ובמכתבים של חברי קיבוצים בראשית שנות ה20– באו לידי ביטוי חיבוטי הנפש של החלוצים בסוגיית החגים המסורתיים . בספרו קרועים אנו מפנה מוטי זעירא את תשומת הלב לכך שביומנים האלה "ניתן לחוש את הדילמה שהיו נתונים בה רבים מהחלוצים : הכרעתם הרעיונית הביאה אותם אל הציונות ותנועת העבודה , והדבר היה כרוך בהינתקות מבית ההורים , מאורח החיים המסורתי ומתפיסת העולם הדתית ; אך זיכרונות ילדותם היו שזורים ללא הפרד בהווי החיים המסורתי בגולה . בבוא יום השבת והחג , ... פעלו עליהם הכוחות הללו בערבוביה . " בקיבוצים חיפשו תכנים חדשים לחגים . בחיפוש הזה היו הפתרונות קלים–יחסית בחגים שהיה בהם ממד חקלאי מובהק ( סוכות , פסח , שבועות . ( הקושי היה בהתאמת תכנים חדשים לחגים שאופיים נקשר בעיקר בעניינים שבאמונה הדתית . קריית–ענבים היתה הקבוצה הראשונה שפרצה נתיב חדש בציון ראש השנה בדרך שהיתה ברבות השנים לנחלתן של קהילות קיבוציות רבות . מאז שנת 1923 קבעו חברי הקבוצה את ראש השנה ליום האספה השנתית , ש"הוקדשה לבירורים יסודיים על דרכה של הקבוצה , מערכת היחסים הפנימיים בין החברים , וסימון יעדים לקבוצה לשנה הבאה . " בפתיחת האספה השנתית של קריית–ענבים בתרפ"ח ( 1927 ) נאמר : "אנו שהשתחררנו מהמסורת הדתית ... מילאנו את ראש–השנה בתוכן קבוצתי ... . חג חדש בשבילנו , בו אנו נותנים חשבון נפש לאלוהי המצפון הקבוצתי . " באופן דומה התייחסו לראש השנה בזרמים השונים בהתיישבות העובדת . כל קיבוץ היה בוחר לו מתכונת משלו כדי למלא בתוכן חדש את החג . לעתים השפיע על המתכונת החדשה מקום המוצא של החלוצים . בקיבוץ "השומר הצעיר ב "' ( לימים – קיבוץ משמר–העמק , ( שישב ערב עלייתו על איגרת-ברכה לראש השנה משנות ה20- של המאה ה . 20- מנהג משלוח ה"שנות טובות" בראש השנה התקבל גם בציבור החילוני והוא מדגיש גם את תחושת ההתחדשות והרצון לשיפור וגם את הרצון להשפיע על הגורל
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|