|
|
Page:362
ראש השנה בארי צימרמן ועליזה שנהר ראש השנה היהודי חל , לפי הלוח העברי , בא' בתשרי . אמנם בצדו יש עוד "ראש שנה" אחד , "אזרחי , " החל ביום 1 בינואר . החיים הרגילים של רוב הציבור בישראל מתנהלים בדרך כלל לפי הלוח האזרחי , אבל לראש השנה נשמר עדיין מעמד מיוחד , לא רק בציבור הדתי , שלגביו הוא היום הראשון ל"ימים הנוראים , " ימי חשבון הנפש והכפרה על החטאים , כי אם גם בציבור החילוני . ראש השנה מסמן את ההתחדשות – סוף עונת החופשות והשיבה לעבודה , תחילתה של שנת הלימודים , ראשיתו של השינוי במזג האוויר , בשורת הגשם , התחדשות הטבע , הצמיחה , הלבלוב והפריחה . לרבים הוא יום של חשבון נפש והחלטה לפתוח "דף חדש" ולהיעשות לאדם אחר , טוב יותר . מנהג משלוח ה"שנות טובות , " שהתקבל גם הוא בציבור החילוני , מדגיש גם את תחושת ההתחדשות ואת רצון השיפור וגם את הרצון להשפיע על הגורל . מכל הבחינות האלה יש כאן מזיגה נאה של המשמעות הדתית של ראש השנה עם המשמעות הנפשית הפנימית שיש לו בשביל האדם היהודי החילוני . יש סברה כי מציאות דומה של קיום שני "ראשי שנה , " במסורת העתיקה , מקורה בזמנים קדומים . כמו בעריה של מסופוטמיה , גם בארץ נחוג ראש השנה פעמיים , באביב ובסתיו , בניסן ובתשרי , שבהם מתחוללים שינויים אקלימיים באזור ומתחלפות העונות החקלאיות . מחודש ניסן החלו למנות את החודשים ואת שלושת הרגלים ( פסח , שבועות וסוכות , ( וחודש תשרי נחשב לראשית השנה החקלאית , אשר לפי מקורות מאוחרים היה גם ראשית השנה לענייני שמיטה ויובל וממילא גם לעניינים מעשיים אחרים הכרוכים בחיי החברה הקדומה , כגון מניין שטרות . יש גורסים כי האביב היה חגם הקדמון של רועי הצאן , והסתיו – חגם של עובדי האדמה . מקובל היום , בין החוקרים , כי חג הסוכות בסתיו הוא שהיה ראוי לכינוי "ראש השנה" בשל מרכזיותו כחג טבע , חג האסיף , שנחוג "בצאת השנה , " לרגל תחילת השנה החדשה . אשר על כן יש לראות בא' בתשרי שלוחה משנית של החג העיקרי , חג הטבע , שנחוג בחמישה–עשר בתשרי , כמו כל חגי הטבע , בעת מלאות הירח . לפי סברה זו , טקסי ראש השנה ותכניה הועתקו רק לאחר תקופת המקרא מן החמישה–עשר בחודש לאחד בחודש . כך היה האחד בתשרי מעין "פתיחה" לחג המרכזי והגדול , חג האסיף , חג הסוכות . רק בתקופת הבית השני שונה שם החג ל"ראש השנה . " כיוון שמועדו נקבע באמצעות ראיית הלבנה בחידושה , וכדי שיהיה סיפק להודיע גם למקומות המרוחקים , הוא נחוג במשך יומיים . א' בתשרי מוגדר במקרא "יום תרועה" ( אם כי אינו מוגדר שם ראש השנה . ( התרועה מתפרשת כהכרזה על החג הקרב . יש גורסים כי יסודה בפולחן העממי – הכרזה פומבית על ניצחון האל על כוחות התהום והרשע והמלכתו המחודשת על העולם , ומכאן גם יכולת ההתחדשות של הטבע . "הכתרת האל , " שיסודותיה הפגאניים בולטים , טושטשה עם השנים , אך נשתמרה היטב במסורת , ואף שבה ונגלתה במסורת החז"לית , שלפיה תרועת השופר מסמלת את מלכות ה , ' העולה בראש השנה על כיסאו לשפוט את העולם . רק לאחר חורבן הבית השני וביטול הקורבנות עומעם הקשר העתיק שבין סוכות לראש השנה . החג החל להיתפס כיום הראשון של השנה החדשה , כי "בתשרי נברא העולם . " מיום של שמחה נעשה החג ליום הדין , כי "הכל נידונין בראש השנה וגזר דינו נחתם ביום הכיפורים . " כך הסתיימה ההפרדה בין א' בתשרי מוזכר במקרא כ"יום תרועה . " יש גורסים כי יסודה של זו בפולחן העממי – הכרזה על ניצחון האל על כוחות התהום והרשע ועל יכולת ההתחדשות של הטבע . בתמונה : תקיעה בשופר בכותל המערבי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|