|
|
Page:361
הדתי של החגים , ולעתים קרובות על חשבון תוכניהם הקדומים , שנותר מהם רק הד . בחברה העוברת תהליכי חילון , מעמדו של החג נתון אף הוא בתהליכי שינוי . כשהזהות הציבורית של החברה מתפצלת לזהויות משנה החלוקות זו על זו , נהפך החג מנושא של אחדות חברתית ותרבותית לזירה מרכזית של פולמוס ולכלי בגיבושן או ביצירתן של זהויות ציבוריות חדשות . עם זאת תהליכי החילון שהתפתחו בחברות היהודיות מן המאה ה18– ואילך לא השפיעו באופן קונסטרוקטיבי על דמות החג היהודי , עד להתגבשותה של הגות לאומית ולעלייתה של תנועה יהודית לאומית על הבימה , התנועה שבסופו של דבר היתה ל " ציונות . " חוקרים שדנו בסוגיות האלה כבר ציינו שהציונות , שלא כתנועות לאומיות חילוניות בעמים אחרים , לא בראה חגים חדשים , אלא התמקדה ב"הלאמתם" של החגים היהודיים הדתיים . זה היה ביטוי נוסף לאמביוולנטיות האופיינית ליחסה של הציונות החילונית אל המורשת הדתית ( ר' מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני – מבוא במדור זה . ( לתנועה הלאומית היהודית , שחילוניותה פעמה בקרבה , היו הסמלים היהודיים ( והחגים בתוכם ) כלים הכרחיים לפעולה . תנאי לכך היתה האפשרות לרוקן כלים אלה מן התכנים המסורתיים הדתיים ולמלאם בתכנים חילוניים . אחד העם , האידיאולוג הלאומי המשפיע ביותר של התקופה , קרא לכך : "שמירת היין" מול " שמירת החבית . " החגים הם החבית . אותם יש לשמור . היין – הערכים המסתמלים בהם , הסיפור שמספרים באמצעותם – יכול להשתנות . התהליך הזה , שבו הסטרוקטורה העתיקה של החג מתחדשת מתוך עצמה בידי יהודים בעלי השקפה לאומית המכניסים לתוכה את מאווייהם ורגשותיהם , הוא אחד משיאיה המוצלחים של המהפכה היהודית הלאומית . ראשיתו של התהליך במחצית השנייה של המאה ה19– בגולה , והמשכו , מאז העלייה הראשונה ועד היום , בארץ . ענף חשוב בתהליך הזה הוא האופן שבו התייחסו תנועות חברתיות יהודיות , ובהן תנועות רדיקליות , אל החגים , אל תוכניהם ואל הטקסטים המלווים אותם , בתוך שהן תורמות לעיצובו החדש של החג ברוח שאיפותיהן לתיקונו–של–עולם , העולם היהודי ועולמה של החברה האנושית כולה . תנועות אלה נטו להדגיש את המסרים החברתיים והרעיוניים שהיו גלומים , לשיטתן , בחגים מסוימים , ובהם חנוכה ופסח . במרוצת השנים הארוכות שחי העם היהודי כמעט כולו בארצות הפזורה , שברבות מהן הוטלו עליו הגבלות רבות , נחגגו רוב החגים היהודיים במסגרת ביתית–משפחתית , או , לכל היותר , במסגרת קהילתית , בדרך כלל בבית הכנסת ולא בפרהסיה . האמנסיפציה הביאה , בין השאר , לכך שבארצות רבות יכלו יהודים לתת ביטוי פומבי לחגיהם . אבל רק עם התהוות היישוב היהודי החדש בארץ נוצרה אפשרות לחוג את חגי ישראל בפרהסיה ממש . לחגים ולמועדים כפי שנוהגים לחוג אותם במדינת ישראל מוקדש תת–מדור זה . התת–מדור שלהלן מציג את החגים והמועדים של התרבות היהודית ומדגים איך בחלק ניכר מהם נוצקו , על בסיס תוכניהם המסורתיים , תכנים חדשים הנובעים מן החיים החילוניים המודרניים ובייחוד מן החיים בחברה החדשה המוקמת והולכת בארץ–ישראל . כדרכו של החיבור האנציקלופדי הזה בכללו , אין כאן יומרה לכלול את כל החגים והמועדים – אלה הנוהגים כיום , לפחות בחלקים שונים של הציבור , או אלה שנהגו לציין אותם בימים עברו : בצומות 5 הסתפקנו בצום העיקרי , תשעה באב , ולא כללנו את צומות החורבן האחרים ( י' בטבת וי"ז בתמוז , ( ולא את צום גדליה . כמו כן לא כללנו את יום ירושלים ולא מועדים שבתקופת היישוב ובראשית ימי המדינה נהגו לציינם : יום פטירתו של הרצל ( כ' בתמוז , ( יום פטירתו של ביאליק ( כ"א בתמוז , ( כ"ט בנובמבר ( מועד ההחלטה באו"ם ) ועוד . ואשר לשבת – עניינה נדון במדור הזה בהקשר של הוויכוח הציבורי על דמותה ומעמדה במדינה . השיבה אל הטבע והחקלאות , שמהם היו יהודים בתפוצות מנותקים תקופות ארוכות , הביאה בארץ להדגשה רבה יותר של החגים שמקורם חקלאי והם חוגגים את מעבר עונות השנה . חגים שבצד תוכנם הדתי היה להם תוכן לאומי , או תוכן שניתן להציגו כלאומי במסגרת החיים המודרניים , גם הם הובלטו יותר במערך החגים בארץ . את 20 החגים והמועדים הכלולים בתת–מדור זה ניתן למיין בדרך כלל לחמש קבוצות : חגים שבעיני רוב הציבור קיבלו משמעות אחרת מזו הדתית ( חנוכה , ט"ו בשבט , שבועות ;( חגים שלמשמעות המסורתית שלהם נוספו משמעויות אחרות הנובעות מהמציאות החדשה ( פסח , סוכות , ל"ג בעומר ;( חגים ששימרו במידה רבה את מתכונתם המסורתית ( ראש השנה , יום הכיפורים ;( מועדים וימי זיכרון חדשים שנולדו במהלך הקמתו של הבית הלאומי , המאבק על העצמאות והקמתה של מדינת ישראל ( י"א באדר , יום הזיכרון לשואה ולגבורה , יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל , יום העצמאות ;( וכן מועדים המבטאים את היקלטותו של העם היהודי כעם שווה זכויות במשפחת העמים , החוגג גם חגים ששותפים להם רבים בקהילה הבינלאומית ( אחד במאי , יום הניצחון על גרמניה הנאצית , יום האישה הבינלאומי . (
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|