|
|
Page:347
הפעולה בין היישוב היהודי לשלטונות הבריטיים . אף שמשקלם של שיקולי התועלת הפוליטית של ההבלגה עלה על משקלם של שיקולי המוסר , אין ספק שהתקבלותה של המדיניות על מרבית אנשי היישוב נבעה גם מן העובדה שמדיניות שכזו התיישבה היטב יותר עם רתיעתו של הציבור משפיכות דמים ועם תפיסתו את עצמו כרודף שלום . יחד עם זאת במהלך שנות המרד הערבי החלו להופיע סדקים בהלך הרוח ההגנתי , שהובילו לערעורו ולהחלפתו באתוס התקפי לקראת שנות ה . 40– מדיניות ההבלגה – עדיין מדיניותו הרשמית של היישוב – הסתגלה לאופיו המלחמתי של המרד והצמיחה שיטת פעולה התקפית יותר , שכונתה "יציאה מן הגדר , " והיא הצמיחה את "פלוגות השדה" ( הפו"ש ) של ה"הגנה , " שהיו היחידות המגויסות דרך–קבע הראשונות של היישוב . ב"פלגות הלילה המיוחדות" שהקים אורד וינגייט רכשו צעירים יהודיים הכשרה צבאית ראשונה , ועמה , לטוב ולרע , גם מושגי יסוד במוסר מלחמה . לראשונה יזם הזרם המרכזי של היישוב היהודי פעולות התקפיות בשטחיהם של הערבים ; הבלגה , גרסו כעת מנהיגי היישוב , אין משמעה רק הגנה עצמית פסיבית , כי אם גם התגוננות אקטיבית . ברי ששינוי זה במדיניות הפעולה הכתיב שינוי במוסר המלחמה – ממוסר מלחמה כמו–פציפיסטי , המתאים למדיניות השוללת שימוש בכוח , ל"תורת מלחמה צודקת" בסיסית המתאימה למדיניות המכירה בלגיטימיות של לוחמה אך שואפת לריסון עצמי 5 ולמזעור פגיעה בחפים מפשע . מתוך השני'ת הפרדוקסלית שבין הסלידה המסורתית מאלימות ומשפיכות דמים לבין ההכרה כי המאבק על הארץ הולך ומקבל צביון לוחמני , הנצה הגרסה הישראלית לכללי המלחמה הצודקת . שניות זו נשתמרה מאז ועד ימינו במושג המפתח של מוסר המלחמה הישראלי – טוהר הנשק . " טוהר הנשק" רעיון "טוהר הנשק" צמח בד בבד עם מדיניות ההבלגה ; ברל כצנלסון , שטבע ככל הנראה את המונח הזה , קבע : "הבלגה – בפרוץ המרד הערבי של 1936 היה היישוב היהודי גדול מבעבר והאופציה ההתקפית היתה סבירה . אבל המדיניות ההגנתית הבטיחה יתרונות ניכרים בזירה המדינית . בתמונה : קבוצת נוטרים " ) גפירים ( " שקיבלו את נשקם משלטונות המנדט אבל פעלו במסגרת ה"הגנה"
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|
|