sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:345

ופילוסופיים . מן הצד האחר , מוסר מלחמה , על אחת כמה וכמה מוסר המלחמה של אומה מסוימת בתקופה מסוימת , עשוי להתגבש דווקא מתוך ההיסטוריה הפוליטית שלה , ההיסטוריה של המעשים ולא של הרעיונות . בשל כך צריך לבחון את מקורותיו וקורותיו של מוסר המלחמה הישראלי יחד עם ניתוח מושגיו המרכזיים . השאלה ההיסטורית שלפנינו אינה מימושם של האידיאלים המוסריים בשדה הקרב ( זהו כר לפולמוס המתנהל מכבר בין היסטוריונים , ( אלא האופן שבו עיצבה ההיסטוריה היהודית–הישראלית של הדורות האחרונים את מושג "מוסר המלחמה" של הפועלים בה , יהיה השימוש שעשו במושג אשר יהיה . אף שדמותו של היהודי החדש , שהסעירה את דמיונם של אחדים ממבשרי הציונות , ביטאה מהפך עמוק ביחסו של היהודי אל הכוח הגופני , עדיין רב היה המרחק בין נער יהודי העומד על שלו נוכח בריונות אנטישמית , לבין צבא של יהודים חדשים כאלה . הדילמה המוסרית המלווה הפעלת כוח צבאי מאורגן עמוקה יותר מזו הנוגעת להגנה עצמית של יחידים וקהילות קטנות , ועל כן היה התהליך הנפשי שבסופו הסכים היישוב היהודי בארץ–ישראל להפעיל כוח צבאי לשם השגת מטרותיו הפוליטיות ארוך ומורכב יותר מהתהליך המקדים שבו התנערו יהודים יחידים מסלידתם מפני כוח גופני . להלן נבחן כיצד עיצבו משקעיו של תהליך זה את מושגי המפתח של מוסר המלחמה הישראלי . ואולם היהודי החדש לא היה הראשון להגות במוסר ומלחמה ; נפתח אפוא בשרטוט קווי המתאר של התחום . על מוסר מלחמה במסורת האירופית בתחום המחשבה על אודות מוסר ומלחמה קיימות שלוש גישות כלליות : הגישה הפציפיסטית שוללת את אפשרות קיומה של מלחמה מוסרית . מלחמה ( או למצער מלחמה מודרנית ) היא תמיד , לדידו של הפציפיסט , חריגה מנורמות מוסריות ועל כן יש לאסור אותה מכול וכול ולהימנע מלקיחת חלק בפעילות לוחמנית . מול גישה זו עומדת הגישה המכונה ריאליסטית , הגורסת כי עקרונות המוסר אינם חלים על מצבי מלחמה ; מלחמות , יטען הריאליסט , מתנהלות על טוהרת האינטרס הפוליטי והשאיפה לניצחון ואינן כפופות לאילוצי מוסר . בין שתי גישות אלה ניצבת "תורת המלחמה הצודקת , " הפוסלת גם את הטענה הפציפיסטית בדבר חוסר מוסריותה ההכרחי של מלחמה וגם את הטענה בדבר אי שייכותם של מושגי מוסר להלכות מלחמה . מלחמות , יטען המצדד בתורת המלחמה הצודקת , עשויות להיות מוסריות או לא מוסריות , ושאלת מוסריותן מוכרעת על פי התאמתן לכללים מוגדרים מראש , הם כללי המלחמה הצודקת . זוהי הגישה הרווחת ביותר גם בהיסטוריה הפוליטית של המערב וגם בימינו . תורת המלחמה הצודקת מורכבת משני ענפים עיקריים : בלטינית , שפת האם של הדוקטרינה , נהוג להבחין בין – bellum jus ad דיני הפתיחה במלחמה צודקת , לבין – jus in bello עקרונות הלחימה הצודקת במהלך המלחמה . בהעדר מונחים מוסכמים בעברית נכנה אותם "צדקת המלחמה" ו"צדקת הלחימה" בהתאמה . מקורותיה של תורת המלחמה הצודקת בכתביהם של הוגים נוצריים קדומים , אך באמצע המאה ה20– זכתה גישה זו לעדנה מחודשת בחיבוריו של פילוסוף יהודי דווקא , האמריקני מייקל וולצר . בהיותו בן המאה ה , 20– מנסח וולצר את התיאוריה העתיקה ניסוח מחודש במונחיה של תורת זכויות האדם המודרנית . וולצר מתבסס על קריטריון יחיד בשאלת צדקת המלחמה : רק מלחמת מגן – כלומר , מלחמה שכל תכליתה היא הגנה על קהילה מפני תוקפנותה של קהילה אחרת – היא מלחמה צודקת . עמדה זו אינה שוללת הנחתת "מהלומת מנע" בתנאים מסוימים . מבחינת צדקת הלחימה , מבוססת משנתו של וולצר על הנחת היסוד כי ללא קשר לצדקת המלחמה עצמה מכתיבים אילוצים מוסריים את המותר והאסור בעת לחימה . ואף שהניצחון הוא תכליתה הברורה של המלחמה , הצדדים הלוחמים אינם רשאים להשתמש להשגתו בכל האמצעים . מרגע פרוץ מלחמה מותרת ההתקפה על חיילי האויב – זהו אחד מעקרונות היסוד של המלחמה , והוא שמקנה מובן לרעיון הלחימה הצודקת – אך גם על היתר זה מטילה תורת המלחמה הצודקת מגבלות הנובעות מכוח היותם של חיילי שני הצדדים בעלי מעמד מוסרי דומה . משום שאלה כאלה לבשו מדים ונטלו נשק מתוך נאמנות למדינתם ומתוך צייתנות לחוק , הם ניצבים אלה מול אלה כשווים מבחינה מוסרית . מכאן נובעת החובה להגביל את הלוחמה לפעולות התורמות להשגת הניצחון ( וחל איסור על לוחמה שאינה חיונית להשגתו ;( וכמו כן גם החובה להתאים את מידת הנזק שגורמת פעולה כוחנית לתועלת שתופק ממנה . זהו עקרון היחסיות , שהוא אחת מאבני היסוד של כל תורת מלחמה צודקת . לצד עקרון היחסיות ניצב עיקרון המצטייר כמוחלט : בלחימה צודקת אסור בכלל להתקיף את מי שאינם לוחמים . ואולם כאן ממהרים לצוץ סייגיו של "ההכרח הצבאי , " שכן מסתבר שפגיעה באזרחים מסוימים המספקים תמיכה ממשית לכוחות הלוחמים היא לגיטימית . בנוגע לאזרחים שאינם קשורים ללוחמה וולצר סומך ידיו על "תורת כפל התוצאות , " שראשיתה בכתבי תומס מאקווינו , אף כי נדמה שנהגתה במיוחד לצורכי הצדקת הלוחמה המודרנית . הרעיון הוא שפעולה הנחוצה מטעמי הכורח הצבאי ( תוצאה טובה , ( אך כרוכה

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help