|
|
Page:344
מוסר מלחמה בישראל אבנר ענבר עם חילון הפוליטיקה היהודית , והקמת מדינת יהודים בעלת כוח צבאי , ניצבו יהודים בפני דילמות השימוש בכוח שמהן היו פטורים במשך אלפיים השנים – מאז כישלון מרד ברכוכבא – שבהן לא היה הכוח ברשותם . בהעדר ריבונות יהודית לא נתעורר צורך בהכרעות המוסריות הכרוכות בהפעלת כוח , ולפיכך לא הקדישה התרבות היהודית–הרבנית מחשבה רבה לשאלות של מוסר מלחמה . ואולם גם התנועה הלאומית היהודית – אף שהיתה נתונה בעימות מזוין לפחות מאז שנות ה30– של המאה ה – 20– לא פיתחה דוקטרינה משוכללת של מוסר מלחמה . עם זאת , וכל כמה שניתן להבדילה מהמחשבה האירופית בתחום הזה , מציגה המחשבה הציונית על מוסר ומלחמה את אחד מביטוייה המרתקים של כניסתם של היהודים אל ההיסטוריה הפוליטית של אומות העולם והשלכותיה על גופם ועל רוחם . ההגדרה העצמית היהודית וההזדהות עם אידיאולוגיות אירופיות שימשו את הפרויקט הלאומי היהודי לסירוגין , אך בחושבם על מוסר מלחמה נאלצו היהודים לפנות בעיקר אל המסורת האירופית , שכן לזו שלהם היו אופייניים בעיקר הלכי רוח אנטי–לוחמניים שמקורם במציאות חייהם של היהודים בגולה . הוויית החיים היהודיים בגולה חלחלה אל הממד האידיאי , ויהדות התפוצות אימצה , אולי מתוך הזדהות עם כורח המציאות , השקפה דמוית פציפיזם . בתקופות שונות התגייסו גם יהודים לצבאות מדינותיהם , אך מרבית הזמן ראו היהודים , היושבים בקרב האומות הנלחמות זו בזו , במלחמה את "א'מנ'ת ; של עשו" העומדת בניגוד למעמדו הייחודי של עם ישראל כנושא בשורה מוסרית . אין תמה אפוא , שכאשר החלו היהודים להגות בעצמאות מדינית , נדרש שינוי בהשקפת עולמם בנוגע לאלימות שהתעצבה בתפוצות משך דורות , שינוי שנתפס כחלק מהטרנספורמציה שאמורים היו היהודים לעבור בדרך ללידתו של "היהודי החדש . " צורך זה התעצם בהדרגה נוכח ההכרה כי השגת עצמאות מדינית יהודית בארץ–ישראל כרוכה בעימות עם תושביה הפלסטיניים ועם האומות הערביות הסובבות אותה . בסוגיית היחס שבין מלחמה למוסר שזורות זו בזו שתי שאלות נפרדות : מצד אחד , מוסר מלחמה הוא ענף בתורת המוסר הכללית , ומכאן שיש לנתחו בכלים מושגיים רבים האזרחים שאינם יכולים ליהנות באופן ממשי מן ההסדרים הדמוקרטיים האמורים להעמיד לרשות האזרח את התשתית הדרושה לכינון חיים של חופש ומשמעות . שאלות דומות מתעוררות גם בחברה שבה גדולים מאוד וגם הולכים וגדלים הפערים הכלכליים בין המעמדות הכלכליים הגבוהים ביותר לבין המעמדות הכלכליים הנמוכים ביותר . קשה להניח כי בחברה כזאת כל אזרח מוכן לראות בעצמו שותף של ממש באחריות לחברת האזרחים בכללותה . ההערכה של הנעשה בישראל מנקודות המבט האתיות השונות היא מורכבת וקשה . היא מורכבת , מפני שמדובר במגוון רחב של מקצועות , ארגונים , תפקידים ומעמדות , והיא קשה , מפני שאין דרכים סלולות להערכה מהימנה של ההתנהגות הרווחת בכל רחבי המגוון הזה . אפשר , בכל זאת , להגיע להכללות אחדות : ראשית , קיים בישראל עניין רחב בכינון תפיסות אתיות וגיבושן במסמכים נאותים , כגון כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל , "רוח צה"ל : ערכים וכללי יסוד , " כללי האתיקה של השפיטה וכיו"ב . בשנים האחרונות מסתמן העניין באתיקה גם במגזר העסקי . שנית , התפיסות המגובשות בדבר ההתנהגות הראויה , ככל שניתן לעמוד עליהן מן המסמכים האתיים השונים , דורשות רמה אתית ומוסרית גבוהה . שלישית , קיימים בישראל מגזרי פעילות , הזוכים לחשיפה ציבורית רחבה , כדוגמת המנהיגות הפוליטית והתקשורת , המרשים לעצמם , לעתים קרובות , להתנהג ברמה אתית ומוסרית נמוכה , המציבה דוגמה שלילית מובהקת לנגד עיניהם של האזרחים . רביעית , קיימים מגזרי פעילות , שאינם זוכים לחשיפה ציבורית רחבה ומהימנה , שההתנהגות הרווחת בהם עומדת בדרישות אתיות ומוסריות ברמה גבוהה . דוגמה מובהקת היא תחום המחקר המדעי . לקריאה נוספת : וולצר , מיכאל , מלחמות צודקות ולא צודקות , עם עובד , תל–אביב , . 1977 כשר , אסא , רוח איש , עם עובד ועמותת יהורז , תל–אביב , . 2000 כשר , נעמי , תורת המוסר : מבוא , הוצאה לאור של משרד הביטחון , תל–אביב , . 1989 מרגולין , רון ( עורך , ( מדינה יהודית ודמוקרטית , האיגוד העולמי למדעי היהדות , ירושלים , . 1999
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|