|
|
Page:334
התפלגה . חלק ממנה הצטרף אחר כך לחבר הקבוצות וייסד את איחוד הקבוצות והקיבוצים . כמה מן הקיבוצים התפלגו בתוכם , והיו אף משפחות שנחצו . פצע הפילוג הזה , שהגיע עד לתנועות הנוער הקשורות בקיבוצים , נותר פעור שנים רבות . עם זאת בשטח אחד מילאו הקיבוצים תפקיד חשוב בשנותיה הראשונות של המדינה . בימיה הראשונים , עם הידלדלות רזרבות מטבע החוץ הדרוש לקניית מזון , הם היו יצרני המזון העיקריים של הארץ ; ועם התפתחותה של כלכלת ישראל התפתחה גם החקלאות הקיבוצית . היתה התקדמות גם בשיטות העיבוד החקלאי וגם ביעילותו . משנת 1960 ואילך היתה פריצת דרך משמעותית ביותר בפיתוחה של התעשייה בקיבוצים : הוקמו מפעלים רבים בבעלות קיבוצים יחידים , ונוסדו מפעלים אזוריים רבים , בדרך כלל בשליטת קיבוצים בסביבה . משנות ה60– ואילך היה בישראל שגשוג כלכלי , שלקיבוצים היה בו חלק נכבד . אבל תנועות הנוער , שעליהן הסתמכו הקיבוצים לשמירת מאזנם הדמוגרפי , היו קיימות עכשיו רק בישראל , בקהילות קטנות יחסית באירופה , ובאמריקה הצפונית והדרומית , והן היו פעוטות ביחס לאלו שהיו קיימות בשנות ה30– וה40– באירופה . וכך עתודות כוח האדם שעמדו לרשות הקיבוצים פיגרו בהרבה אחרי אמצעי הייצור שהיו ברשותם , ותופעת העבודה השכירה בקיבוצים התפשטה במידה נרחבת , בניגוד לאידיאלים של הימים הראשונים . רמת החיים של הקיבוצים עלתה בהתמדה , ואף שהיתה רחוקה ממותרות , היא היתה גבוהה בהרבה מזו של שכניהם שהתגוררו במעברות , בעיירות הפיתוח ובמושבי העולים : החברה הקיבוצית נהפכה מחברה חלוצית הניזונה מרוח של הקרבה עצמית למגזר של מעמד הביניים , אם לא למעלה מזה . אף שקיבוצים המשיכו לשמור בתוכם פנימה על עקרונות השוויון , הדמוקרטיה הישירה והצדק החברתי , יחסיהם עם העולם הסובב היו רחוקים מעקרונות אלה . הם שילמו ( ועודם משלמים ) מחיר יקר בשל המצב שאליו נקלעו , גם במונחים פוליטיים של התנגדות בני השכבות המקופחות והמקופחות–לשעבר למפלגות שהקיבוצים משתתפים בהנהגתן , וגם במונחים של תדמיתם בארץ בכללה ; מקרה מפורסם היה הכינוי שכינה מנחם בגין את אנשי הקיבוצים "מיליונרים , היושבים בבריכות השחייה שלהם , " לעומת שכניהם , אנשי קריית–שמונה . הניכור בין הקיבוצים לבין סביבתם הגיע לשיאו עם הקמתם של "המפעלים האזוריים , " שבהם מילאו חברי הקיבוצים תפקידי ניהול ברמות השונות ואילו העובדים נמנו רובם עם תושבי עיירות הפיתוח שבסביבתם . בכללו של דבר , נבעה הפעילות הפוליטית של הקיבוצים מן האוריינטציה הסוציאליסטית שלהם , והיא הביאה אותם להיות מעורבים כשותפים זוטרים במפלגות הסוציאלדמוקרטיות של תנועת הפועלים , בעיקר מפא"י , שהיתה אחר כך למפלגת העבודה . ואף שמפלגה זו נעה לימין , המשיך רובה של התנועה הקיבוצית לתת לה את תמיכתו , בתמורה לגיבוי הפוליטי והכלכלי שהיא נתנה לתנועה הקיבוצית . היוצא מן הכלל היה הקיבוץ הארצי , שתמיד נקט עמדה שמאלית בלתיתלויה , והצליח , באמצעות מפלגתו , מפ"ם , להעלות על סדר היום הלאומי עניינים כשוויון , צדק חברתי ומערכת היחסים עם הערבים בישראל ומחוצה לה . היום , כאשר הפעילות הפוליטית אינה עומדת ברומו של סדר היום הקיבוצי ( בדומה למצב באוכלוסייה הכללית , ( פעילויות כאלה אינן בולטות כשהיו . יש משמעות רבה לעובדה שבכנסת הראשונה , ב , 1949– היו 26 חברי כנסת שהם חברי קיבוצים , ואילו כעבור חמישים שנה , בכנסת ה , 15– היו רק . 5 שינויים פנימיים חשובים מאז שנות ה60– התרחשו שינויים חשובים בחברה הקיבוצית פנימה . כאמור , מילאו את מקומן של תנועות הנוער האירופיות כעתודה לקיבוצים בוגרי תנועות הנוער הישראליות ואלו של העולם המערבי – שמוצא כולם בקהילות שאורח החיים היהודיים בהן היה שורשי פחות מזה של יהודי אירופה לפני השואה . תנועות אלו כבר אינן מסוגלות להתמקד ביצירה ובחינוך של חלוצים ובהעלאתם לארץ–ישראל . מאמציהן החינוכיים מוקדשים רובם למנוע התבוללות ולהקנות לחניכיהן מידה כלשהי של חינוך יהודי החסר להם . וכך נעשתה הבטחת יהדותם מטרה בפני עצמה ; ואילו הפיכתם לחלוצים היא משימה קשה הרבה יותר , והתוצאה הדמוגרפית מבחינת הקיבוצים מדאיגה . בדומה לכך , אף שתנועות הנוער בישראל הצליחו יותר בגיוס צעירים לקיבוצים באמצעות הנח"ל , רבים מאלה עזבו את הקיבוצים כעבור זמן קצר יחסית . שינוי בעל משמעות רבה ביותר היה גידול מספרם של ילידי הקיבוצים שהגיעו לגיל בגרות ורובם חזרו לקיבוציהם אחרי השירות הצבאי . גישתם היתה פרגמטית הרבה יותר מזו של הוריהם , הם זלזלו בוויכוחים פוליטיים וראו בקיבוץ גוף כלכלי וחברתי שאותו יש לנהל בדרך היעילה ביותר האפשרית . הם המשיכו במסורת הביטחונית הקיבוצית במהלך שירותם הצבאי , והיו מתנדבים ליחידות העילית ולקצונה . עקב כך היה מספרם היחסי בין הקורבנות שנפלו במלחמות 1967 ו1973– גבוה בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה . בשנות ה70– החל לרדת מספרם של ילידי הקיבוצים המצטרפים לשורותיהם עם התבגרותם . כעת , חרף שיעור הילודה הגבוה הקיים בה , עומדת התנועה הקיבוצית בפני בעיה דמוגרפית חמורה . בראשית שנות ה60– היתה המערכת התרבותית של
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|