|
|
Page:331
הקבוצות ראה בקיבוץ חברה מופתית שבעקבותיה יפסע חלק גדל והולך של החברה החיצונית . חברי הקיבוץ המאוחד דגלו ב'קיבוץ גדול וגדל , ' שיוסיף ויתרחב עד שבבוא העת יקיף את כל החברה הארצישראלית . קיבוציו היו מרובי חברים והוא ראה בארגונו מעין יחידה ארצית שכל חבריה כפופים למשימות המוטלות עליה . הקיבוץ הארצי ראה בעצמו כוח מהפכני , חלק מתנועת פועלים שתקים בסופו של דבר משטר סוציאליסטי בארץ–ישראל . למעשה ( אמנם לא תמיד לפי ההלכה של הקיבוץ הארצי ) דגלו כל התנועות בסוציאליזם קונסטרוקטיבי – דהיינו , בניית חברה חדשה ליד החברה הקיימת , ולא החרבתה של זו – וכלכלו את צעדיהם על פי גישה זו . הבדלי השקפות אלה השפיעו על המבנה הפנימי של כל קיבוץ וקיבוץ : חבר הקבוצות הקפיד שקיבוציו יהיו קטנים , ויתקיימו על חקלאות בלבד ; הקיבוץ המאוחד שם לו למטרה התרחבות מתמדת שתתבסס על חקלאות , תעשייה ומלאכה ; ואילו הקיבוץ הארצי דגל בקיבוץ "אורגני , " שיהיה מורכב מבוגרי תנועת הנוער שלו , "השומר הצעיר . " מבחינת גודל יישוביו הוא נקט עמדת ביניים , אבל הקפיד על אחידות רעיונית , שבמשך תקופה ארוכה נקראה "קולקטיביות רעיונית . " במשך השנים התרופפו כמה מהעקרונות הללו , ועד קום המדינה נוצר דגם אחיד פחות או יותר של קהילה קיבוצית – מבוססת על מגוון של מקצועות וענפים , שואפת להתרחבות מרבית – אבל במשך כשלושה עשורים היו התפיסות הללו חלק אינטגרלי של המעשה והחשיבה הקיבוציים . באמצע שנות ה30– נוסד הקיבוץ הדתי , תנועה קטנה יחסית של קיבוצים דתיים שהיתה בנויה בדרך דומה לזו של התנועות הקיבוציות האחרות . בשנות ה30– היתה כל אחת מהתנועות הקיבוציות מגייסת עוד ועוד חברים מתנועות הנוער שהיו קשורות עמה בארץ וברחבי העולם היהודי , דואגת לחינוך חבריהן , משמשת להן מקור להשראה רוחנית ומספקת להן מדריכים , כסף והשפעה פוליטית . כל חברי הקיבוצים ראו בעצמם , וכך ראו בהם גם מחוצה להם , חלוצים , המוכנים להקריב קורבנות אישיים למען הגשמת הרעיון הציוני ובתוך כך ליצור חברה חדשה וצורת חיים חדשה שתהיה עליונה מבחינה מוסרית על העולם הקפיטליסטי , קרובה לטבע ומושתתת על שיתוף ועזרה הדדית , שוויון ודמוקרטיה ישירה . מייסדי הקיבוצים הראשונים ביקשו לנתק עצמם מסגנון החיים "הגלותי" של התפוצות וליצור אדם יהודי חדש שיחיה חיים פשוטים . בתמונה : אנשי קיבוץ "הזורע" מקבלים את פני התינוקת הראשונה ילידת הקיבוץ , 1936
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|