|
|
Page:327
עדיין התרוצצו מגמות רעיוניות שונות ומנוגדות בתנועה ובהנהגתה : נותרו בה מדריכים שהמשיכו לצדד בהשקפת העולם המארקסיסטית , בצד שולליה החריפים . על רקע המחלוקת העמוקה עם השמאל המארקסיסטי לגווניו גברו בתנועה מגמות של צמצום האופק האוניברסליסטי והתמקדות באופק היהודי והציוני . עובדת לידתה מתוך הפילוג המכאיב בתנועת המחנות העולים עיצבה את התנועה המאוחדת כתנועה שעם כל קרבתם של מנהיגיה למפא " י השכילה להימנע מגושפנקה מפלגתית ולשמר מידה רבה של פתיחות וחופש ויכוח בקרב חבריה . במחלוקת הגדולה על תביעתו של בן–גוריון לבטל , בשם הממלכתיות , את קיומן של תנועות הנוער ולקיים בישראל רק תנועת נוער ממלכתית אחת , שתתמקד בעיקר בסיוע לקליטת העלייה , נקלעה התנועה המאוחדת למצוקה : עם כל הזדהותה עם בן–גוריון ועם האתגרים הלאומיים שהציב , היא לא יכלה להגן על תוכניתו לחיסול תנועות הנוער , תוכנית שגרמה לזעזוע בקרב חוגים רבים , שראו בה סכנה למשטר הדמוקרטי . התנגדותה המהוססת של התנועה המאוחדת הפכה אותה למטרה לחצי ביקורת חריפים שנשלחו אליה מכיוון תנועות השמאל . עם קבלת חוק חינוך ממלכתי ( 1953 ) נאסרה פעולת תנועות הנוער בבתי הספר , למעט פעולתה של תנועת הצופים ופעולתה של התנועה המאוחדת , שהוגדרה גם היא " תנועה כללית ובלתי מפלגתית , " אם כי זיקתה למפא " י היתה גלויה לעין כול . חברי התנועה המאוחדת נמנו רובם עם משפחות מבוססות ומשכילות , שרובן מזוהות עם המפלגה השלטת . לאחר קום המדינה נשאבו רבים מבוגריה אל האליטות הממשלתיות , הצבאיות , הכלכליות והאקדמיות . החינוך להגשמה אישית במסגרת הקיבוצית נקלע למשבר . למרות זאת הצליחה התנועה ב14– שנות קיומה להקים חמישה קיבוצים חדשים ועשרות הכשרותיה וגרעיניה השלימו קיבוצים רבים ברחבי הארץ . בראשית שנות ה50– נעשתה התנועה המאוחדת לחלק מ"תנועת הבונים" ושמה הוסב ל"הבונים – התנועה המאוחדת . " ב1959– התאחדה התנועה עם הנוער העובד במסגרת משותפת של "תנועת הנוער העובד והלומד . " השומר הצעיר בוגרי תנועת "השומר הצעיר" בחוץ לארץ , שנחשבה בעיני רבים לתנועת הנוער המשפיעה ביותר בגולה , בעיקר במזרחה של אירופה ובמרכזה , באו לארץ עם העלייה השלישית , ( 1923 -1919 ) והקימו קיבוצים שהתאחדו ב1927– במסגרת "הקיבוץ הארצי – השומר 5 הצעיר . " ההחלטה על הקמת תנועה חינוכית בארץ–ישראל כסניף של התנועה העולמית של השומר הצעיר התקבלה במועצה העליונה של התנועה שהתכנסה בווינה ב , 1925– אך מימושה של החלטה זו נתקל בקשיים , והיא בוצעה למעשה רק בספטמבר , 1930 כשהתקיים במרחביה כנס יסוד של התנועה הארצישראלית . ניתן לומר על תנועת השומר הצעיר שהיא לא צמחה בספונטניות מתוך הנוער הארצישראלי , כי אם נוסדה בידי בוגרי התנועה בחוץ לארץ , שנמנו עם חברי הקיבוצים הראשונים של התנועה , ואשר נשלחו לעבודתם החינוכית בתנועת הנוער כחלק מפעילותם במסגרת הקיבוץ הארצי . בתחילה ביקשו "שליחים" אלה להקים את התנועה במתכונת שהיו רגילים אליה בחוץ לארץ . אפילו את הטרמינולוגיה שהיתה נהוגה שם ביקשו להעתיק לתנועה בארץ . עד מהרה נוצר מתח חברתי–תרבותי בין חברי התנועה בארץ , שלא רצו לקבל עליהם את מה שנראה להם כסגנון " גלותי , " לבין הנהגתה , שהיתה מורכבת מן הבוגרים שעלו מחוץ לארץ . המתח נפתר בסופו של דבר משבגרו חניכי התנועה בארץ , והקימו קיבוצים שלהם , שהראשון בהם היה "תל–עמל" ( לימים "ניר–דוד , ( " שהיה גם ראשון קיבוצי "חומה ומגדל , " ומשהחלו הבוגרים האלה לשוב אל 9 ני התנועה כשליחים ונעשו לנותני הטון בהנהגתה . בהווי החיים היומיומיים כמעט לא ניכר הבדל בין חברי השומר הצעיר בארץ לבין חברי התנועות האחרות של "ארץישראל העובדת . " אם היו הבדלים שבהם בלטו חניכי תנועת השומר הצעיר בארץ , הם היו בשני תחומים . התחום האחד היה רעיוני–פוליטי . לכל אורך דרכה ראתה התנועה בעצמה מחויבת לא רק לציונות החלוצית , אלא גם לרעיון הסוציאליסטי ולשאיפה המתמדת לעיצוב יחסי שכנות טובה ושותפות עם הסביבה הערבית " ) אחוות עמים ( " ולכינון שלום עם עמי ערב . התנועה חינכה את חבריה לא רק להגשמה קיבוצית , אלא גם למעורבות פוליטית בסוגיות המרכזיות שהיו בסדר יומה של החברה הישראלית . חברי השומר הצעיר בארץ היו הרבה יותר "פוליטיים" מחברי תנועות הנוער האחרות בארץ , האידיאולוגיה תפסה מקום מרכזי בחינוכם ובהווייתם היומיומית והם הראו נטייה רבה יותר לנקיטת עמדות רדיקליות , בעיקר בתחום הסוציאליסטי . ראוי לציון מיוחד גם הדגש של לימוד תחומי הגות שנחשבו למסייעים לפיתוחה של האידיאולוגיה התנועתית , כגון פילוסופיה , כלכלה מדינית ולימודים דומים . ב"סמינרים רעיוניים" ממושכים השתתפו לא רק שכבת המדריכים וההנהגה , כי אם כלל חברי השכבות הבוגרות . התחום האחר היה תרבותי . תנועת השומר הצעיר בארץ , על הדגש האידיאולוגי המובהק שלה , משכה בייחוד יסודות אינטלקטואליים בנוער . היתה בה אווירה של הערכה לערכי התרבות , לא רק לספרות העברית החדשה הנוצרת בארץ כי אם גם לספרות העולמית , לאמנויות הפלסטיות , למוזיקה קלאסית . חלק ניכר מן הסופרים הצעירים שהחלו בפעילותם בשנות ה40– וה50– היו בוגרי השומר הצעיר .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|