|
|
Page:323
תנועות הנוער בישראל – סקירה היסטורית יאיר צבן תנועות הנוער בישראל , למרות הירידה במעמדן ובהשפעתן , הן עדיין אחת המסגרות הו ; לונטריות הגדולות בישראל . הן מאוגדות ב"מועצת תנועות הנוער בישראל , " שנוסדה ב1974– כהתאגדות וולונטרית של אותן תנועות המגדירות את עצמן ציוניות וחלוציות , במטרה למצות אפשרויות לשיתוף פעולה בין התנועות השונות . בשנת 2005 נפתחה האפשרות להצטרפות למועצה לפני כל תנועות הנוער המוכרות בידי משרד החינוך וזוכות לסיועו . צעד זה אפשר את הצטרפותן של תנועת הנוער החרדית "בנות בתיה" ושל "תנועת הנוער הערבית . " המטרה המוצהרת של מועצת תנועות הנוער היא להעצים את פעילותן של כלל תנועות הנוער , של כל אחת מהן בפני עצמה ושל כולן יחד , וכן לייצג את התנועות כלפי המוסדות הלאומיים וכלפי ארגוני נוער ותנועות נוער בינלאומיים . בשנת 2006 הקיפו תנועות הנוער בישראל בסך הכול כ 175 , 000– חניכות וחניכים , שהיו קצת יותר מרבע מבני הנוער בני הגיל שלהן . החלוקה בין התנועות היא בערך זו : – 45 , 000 הצופים ; – 40 , 000 הנוער העובד והלומד ; – 28 , 000 בני עקיבא ; – 25 , 000 בנות בתיה ( תנועת בנות חרדיות – 7 , 000 ;( השומר הצעיר . בכל אחת מהתנועות עזרא , המכבי הצעיר והצופים הערביים והדרוזיים היו כ 4 , 000– חניכים ; המחנות העולים , נוער האיחוד החקלאי , הנוער הדרוזי , הנוער הלאומי ואריאל – בכל אחת מהתנועות האלה היו כ 2 , 500– חניכים ; ותנועת בית"ר הוגדרה "תנועה בהתאוששות . " הצופים תנועת הנוער הראשונה שקמה בארץ היתה "הסתדרות הצופים העבריים בארץ–ישראל . " היא נוסדה בשנת , 1919 מיד אחרי הכיבוש הבריטי , על פי דגם תנועת הצופים האנגלית מיסודו של באדן–פאואל . בראשית דרכה בלטו בהנהגתה מדריכים שבאו לארץ כמדריכי השומר הצעיר בחו"ל , ובהם אריה כרוך וד"ר משה שוואבה . הצופים התלבטו בראשית דרכה של התנועה אם להצטרף לארגון הבינלאומי של הצופים מיסודו של באדן–פאואל . הצטרפות כזו היתה מחייבת את הקמתה של מסגרת משותפת עם הצופים הערביים ( שמשמעותה ויתור על הגדרת מטרות לאומיות יהודיות ;( את זניחת השאיפה לכונן ארגון צופי כלל–יהודי עולמי ; ויתור על מסגרות משותפות לנערות ולנערים ; ו"הבטחת נאמנות לאלוהים" בטקס הצטרפות חניכים לתנועה . ראשי התנועה לא היו מוכנים לוויתורים האלה . מימיה הראשונים נחשף בתנועת הצופים מתח בין שתי מגמות : זו המדגישה את אופייה הצופי , והמתמקדת ב"חינוך לאזרחות טובה ותרומה כללית לחברה , " וזו המבקשת להדגיש את המטלות החלוציות , ברוח הציונות הסוציאליסטית , שיש להציב לפני חניכי התנועה . שוואבה , שביטא את המגמה השנייה , הצליח ללכד סביבו את רוב צופי ירושלים ואיגד אותם במסגרת "לגיון הצופים הירושלמי . " הקרע בין שני המחנות נחשף במלוא חריפותו בוועידתה החמישית של התנועה ( 1926 ) והגיע עד כדי פילוג , ב , 1930– כאשר "הלגיון , " בהנהגתו של שוואבה , חבר ל"תנועת החוגים , " שהקימו תלמידי גימנסיה " הרצליה" בתל–אביב , והם הקימו , יחד עם קהילות צופים אחרות , את תנועת "המחנות העולים" ( ר' להלן . ( בעקבות הפילוג והמשבר שנלווה אליו גברו בתנועת הצופים חיפושי הדרך . אריה כרוך , שעמד בראשה , הצליח להבטיח לה את חסותה המלאה של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי . דבר זה חייב שינוי מבני ופרוגרמטי , וזה בא לידי ביטוי בוועידת היסוד של הסתדרות הצופים המחודשת . ( 1936 ) השינויים הבולטים שהוכנסו בהגדרת מטרותיה של התנועה היו אלה : הדגשה חדה של ההימנעות מכל זיקה מפלגתית ; התבססות מודגשת על שיטת באדן–פאואל ; סילוק כל רמז לכיוון של ההגשמה החלוצית ; ו"יחס כבוד למסורת . " בשלהי שנות ה30– ובראשית שנות ה , 40– בתקופת "המאורעות" ובמלחמת העולם השנייה , התעוררו שוב בתנועה זרמים שביקשו להתקרב אל התנועות החלוציות של "ארץ–ישראל העובדת . " וכך הוויכוחים על דרכה הרעיונית של התנועה , ובייחוד על יחסה להגשמה החלוצית , שנרגעו לשעה , התחדשו והביאו , כעבור שש שנים , לשינוי נוסף בניסוח מטרות התנועה : בוועידת עיינות ( 1942 ) שולבו בהגדרה של מטרות התנועה המילים "הגשמה ציונית חלוצית בכל שטחי החיים . " הקמת הפלמ"ח והתבססותו על הכ > ר ; ת מגויסות של תנועות הנוער החלוציות המריצה את המגמה להקנות , גם בצופים , עדיפות להגשמה חלוצית במסגרת התיישבותית , דבר שהחריף את המתח עם נאמני ה"בלתי מפלגתיות" בתנועה . ב1944– החליט גרעין הצופים א' ( שהקים לימים את קיבוץ מעגן–מיכאל ) להצטרף אל הקיבוץ המאוחד . במרוצת שנות ה40– הקימה התנועה שבעה קיבוצים . בוועידת התנועה במאי 1948 התקבל נוסח חדש של מטרות התנועה , ששיקף את המציאות שהתגבשה זה מכבר , ובתוך צי'ן "החינוך לחיי שירות וחלוציות בכל שטחי החיים" הדגיש את "ההעדפה של החלוציות בהתיישבות . " הקיבוצים הראשונים שהוקמו על ידי הכשרות הצופים היו חצרים , בארי ומעגן–מיכאל , שהיו
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|