|
|
Page:310
עלייתה ושקיעתה של תנועת העבודה הישראלית דוד שחם האידיאולוגיה הסוציאליסטית , המכונה גם "שמאלית , " נחשבה במאה ה19– ובראשית המאה ה20– לאידיאולוגיה שהזינה התארגנויות פוליטיות של בני מעמד הפועלים , החשים שהם מקופחים בחלוקת העושר הלאומי , שנאבקו להטבת תנאי חייהם ובתוך כך גם לשינוי המבנה הכלכלי–החברתי של ארצותיהם . בארצות רבות צמח השמאל מתוך מעמד הפועלים , אף שלא אחת היו בין הוגיו ומנהיגיו גם אנשים מחוגי האצולה והבורגנות . באידיאולוגיה של השמאל יש יסודות משותפים : חתירה להטבת המצב האנושי , סולידריות והגנה על החלשים , מאבק להעלאת שכרם ושיפור תנאי קיומם של העובדים , חתירה לשוויון רב יותר , לצדק חברתי , שהוא מושג המבוסס על שוויון זכויות והזדמנויות לכל הפרטים בחברה . יש בה , באידיאולוגיה זו , יסודות של חתירה לסדר חברתי חדש שידאג לחלוקה אחרת של העושר הלאומי , מתוך שלילת המשטר הקפיטליסטי , שנתפס כמבוסס על ניצול מעמדי , ושל הקמת חברה חדשה – אם בפעילות פוליטית דמוקרטית ואם במהפכה . לאידיאולוגיה זו ניתן הכינוי שמאל . ברוח זו של שאיפה להיטיב עם הכול , להנהיג שוויון וצדק וליצור חברה המבוססת על סולידריות , נתפס השמאל גם כמי שמבקש להשתית את היחסים בין העמים על צדק ושוויון , דבר שבא לידי ביטוי באחת הסיסמאות הגדולות של המאה ה : 19– "פועלי כל הארצות , התאחדו . " ! השמאל נחשב למתנגד ללאומנות , למלחמות כיבוש ודיכוי , לקולוניאליזם ולפתרון סכסוכים לאומיים בכוח וכן למעודד סולידריות בין העמים . מאבקו של מעמד הפועלים לשיפור תנאי חייו נתפס כמאבק לא רק על שינוי המשטר והקמת חברה חדשה , סוציאליסטית , כי אם גם על הקניית צביון חדש ליחסים בין האומות . במרוצת המאה ה20– נתמסמס הקשר הזה בין מאבקו של מעמד הפועלים לשיפור תנאי חייו לבין האידיאולוגיה הסוציאליסטית , ובכמה מקומות התבטל לגמרי . ברוב ארצות העולם כבר אין זהות בין מעמד הפועלים , על מפלגותיו ובעיקר איגודיו המקצועיים , לבין האידיאולוגיה השמאלית . אמנם היו מן המדינות הקפיטליסטיות שאימצו להן מדיניות חברתית שיש בה יסודות שוויוניים . מדיניות זו גלומה במושג "מדינת הרווחה . " לפעמים אומצה מדיניות זו מפני חשש מכוחו הגובר והולך של מעמד העובדים , אבל לא אחת הטיפו לה דורשי טוב ומדינאים מרחיקי ראות שחיפשו דרכים להיטיב את מצבו של האדם . הסדרי הרווחה נטלו את עוקצה של "מלחמת המעמדות . " מאמץ ניכר של השמאל , בייחוד הסוציאלדמוקרטי , החל להיות מופנה לשמירה על מדינת הרווחה , להרחבתה , ולמאבק נגד המבקשים לבטלה או לצמצמה . אבל התארגנות של עובדים למאבק לשיפור של שכרם ותנאי עבודתם כבר אינה מל 6 וה בהכרח במאמץ לשינוי החברה מעיקרה . בארצות הקפיטליסטיות המתקדמות נפתחו לפני רבים מהעובדים הזדמנויות לקידום אישי או קבוצתי , במסגרת החברה כמו שהיא , גם בלי מאבק מעמדי וסולידריות עם עובדים אחרים . הגבולות בין מעמד הפועלים למעמד הביניים נעשו נזילים הרבה יותר , ופתרונות אישיים של מו G יליות חברתית , המתבטאת בחריגה למעמד "גבוה" יותר , נעשו שכיחים הרבה יותר . לפרסום רב זכו מקרים שבהם הצליחו פועלים לפרוץ להם דרך אל המעמד העליון ולעשות הון רב . מקרים אלה היו לאגדה וסייעו לעידודה של אמונה , שיש הקוראים לה אשליה , שדרך זו פתוחה לפני הרבים . גם מושג הסולידריות לא נותר כמו שהיה . היו קבוצות עובדים רבות שמבנה המשק המודרני נתן בידיהן אמצעי לחץ קולקטיביים להשגת הטבות ניכרות לחבריהן , בלי להיזקק לסולידריות עם ארגוני עובדים אחרים ובלי לנתב את מאבקן למאמץ לשינוי המבנה הכלכלי החברתי הכולל . בארצות הברית צצה תופעה של ארגוני עובדים הנשלטים בידי המאפיה , הדואגת גם להעשרת חבריה שלה – אבל גם להעלאה ניכרת בהכנסתם של העובדים המאורגנים בהם . עם ביטולה של הזהות בין מעמד הפועלים לבין האידיאולוגיה של השמאל , בטלה גם הזהות בין התנועות הסוציאליסטיות לבין מתינות מדינית וסולידריות בינלאומית . בנסיבות אלו של ריבוד חברתי חדש , הכוללות גם את הפער העצום שנוצר בין המדינות המפותחות למדינות התת– ישראל גוטמן ( עורך ראשי , ( האנציקלופדיה של השואה , ירושלים ותל אביב , . 1990 חיים גורי , מול תא הזכוכית , תל אביב , 1963 הנרי וסרמן , "הלאמת זיכרון ששת המיליונים" בתוך : פוליטיקה , מס' , 8 יוני–יולי , 1986 עדית זרטל , האומה והמוות , היסטוריה זיכרון פוליטיקה , אור יהודה , 2002 משה צוקרמן , שואה בחדר האטום , תל אביב , 1993 חנה קראל , להקדים את אלוהים , ירושלים , 1981 תום שגב , המיליון השביעי , הישראלים והשואה , ירושלים , 1991
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|