|
|
Page:301
חלוציות וגבורה עברית , ותל–חי עלתה כמיתוס של התיישבות והגנה ונחישות שלא לנטוש יישובים עבריים . גבורת תל–חי היתה נושא ליצירת טקסטים תרבותיים רבים , ו"יום תל–חי , " י"א באדר , צוין מדי שנה בשנה בעצרות זיכרון לאומיות ומקומיות , וחשיבותו ההיסטורית והחינוכית הובלטה בבתי הספר העבריים והממלכתיים–הכלליים . המיתוסים האלה הדגישו את השליחות החברתית והלאומית של המפעל החלוצי הציוני ושיקפו בעיקר את ערכיה של תנועת העבודה ששלטה במערכת הפוליטית עד אמצע שנות ה . 70– השינויים החברתיים בעקבות המהפך הפוליטי של סוף שנות ה , 70– שהביאו להתחזקות המגמה הפלורליסטית בחברה הישראלית , והצורך המתמיד לבדוק את משמעות המיתוס בזיקה להשלכותיו על תפיסת המציאות העכשווית , פתחו פתח לשינויים ניכרים במעמדם של מיתוסים קיימים ולעליית מיתוסים אחרים . הביקורת על משמעות מיתוסים לאומיים כגון מצדה , מרד בר–כוכבא ותל–חי הפנתה את תשומת הלב לפערים בין הידע ההיסטורי לבין פרשנות העבר במסגרת הסיפור המיתי . דוגמה בולטת למיתוס המושתת על טקסט תנ"כי אפשר למצוא בסיפור עקדת יצחק , שהיה לו תפקיד מרכזי בעיצוב הזיכרון היהודי כביטוי לנכונות להקרבה למען האמונה , בייחוד בתקופות של רדיפות דתיות . פרשנותו החדשה של הסיפור הזה בתרבות העברית החילונית שינתה את משמעותו למיתוס של הקרבה למען המולדת וכך שמרה על מעמדו כטקסט מרכזי של החברה הישראלית הנאבקת על עצמאותה . משנות ה60– ואילך החל להסתמן כיוון חתרני בפרשנותו של סיפור העקדה מתוך מגמה להציג באמצעותו את הבעייתיות שבאתוס ההקרבה הפטריוטית בכלל וביישומו למציאות העכשווית בישראל . השימוש המרובה במיתוס העקדה בשירה , בפרוזה , באמנות ובשיח הפוליטי בישראל מורה על חשיבותו כטקסט פרשני שמעמדו המקודש מעצים את המסר המועבר דרכו גם כאשר הוא מנגח את משמעותו המסורתית . השואה היא דוגמה לאירוע היסטורי שהנצחתו התפתחה בהדרגה מאירוע טראומטי שהודחק לשולי הזיכרון הציבורי למיתוס מכונן בעיצוב התודעה הלאומית . יום השואה והגבורה התפתח לאתר זיכרון חשוב בלוח השנה הישראלי ; אתר הזיכרון הממלכתי לזיכרון השואה , "יד ושם , " היה למוסד מרכזי בייצוג הזיכרון הלאומי ; ומסעות הצעירים לאירופה , לאתרים הקשורים בזיכרון השואה , נתפסים ככלי מחנך המעצב חוויה ראשונית של מורשת העבר . העשורים האחרונים עדים ליצירה ספרותית ואמנותית ענפה בנושא השואה ולעלייה דרמתית בהתייחסות למשמעותו ההיסטורית והסמלית בזיקה למציאות הפוליטית העכשווית . הפולמוסים החריפים על משמעות מיתוסים שונים מעידים על חשיבותם הסמלית במאבק על עיצוב התודעה הציבורית . למרות הכרסום הרב שחל במעמדם של מיתוסי ההתיישבות משנות ה70– ואילך , וחוסר ההסכמה בנוגע לפרשנותם כיום , הם ממשיכים למלא מקום בתרבות הישראלית , אך משמעותם שונה לקבוצות שונות בקרב החברה . עם זה ניתן להצביע על שינוי מגמה רחב ביחס לעבר היהודי שנחשב לפנים "גלותי" ועל שאיפה של התחברות מחודשת , אם גם בעלת גוונים שונים , לשורשים היהודיים המסורתיים . השינויים האלה , לצד מיתוסים חלופיים המייצגים פלגים שונים בחברה הישראלית שאינם שותפים לתרבות הלאומית החילונית , מורים על רב–תרבותיות ועל מאבק נמשך על כינון זיכרון לאומי בחברה הישראלית כיום . גיבורו של קרב תל-חי , יוסף טרומפלדור , נעשה לדמות מרכזית בחינוך הנוער העברי . בתמונה : ציור של טרומפלדור וחבריו שנעשה בידי ארתור שיק , על שער דו-שבועון משנת 1937
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|