|
|
Page:291
ומזמורי תהלים , המשמשים בריטואל הדתי ; ( 2 בלימוד שעיקרו בגיל הרך ; ( 3 בלימוד שלרוב נזקק לתיווך , אם באמצעות התרגום הארמי , או התרגום לערבית או ליידיש , ואם באמצעות פירוש רש"י . ההשכלה והתעוררות התנועה הלאומית השפיעו השפעה מכרעת על מעמדו של המקרא ועל האופן שבו לימדו אותו בחלקים שונים של החברה היהודית . שעה שהתלמוד סימל בדלנות ושמירה על אורח חיים הלכתי , המפריד בין יהודי לבין מי שאינו יהודי , הרי התנ"ך , ששימש יסוד חשוב גם בתרבות הנוצרית , ובולטים בו צדדים של מוסר ואסתטיקה , נעשה למקור גאווה ליהודים משכילים , שראו בו מפתח אוניברסלי לשוויון ולכבוד עצמי וכרטיס כניסה לתרבות האירופית . ההתעוררות הלאומית היהודית עשתה את התנ"ך למרכיב חשוב של הזהות היהודית והעמידה אותו במרכז פעילותה החינוכית . הרצון להשתית את החינוך על בסיס של שפה לאומית וספרות לאומית , בייחוד נוכח הע B ר היסוד של חיים משותפים בטריטוריה אחת , הביא להדגשת חשיבות הוראת התנ"ך בעברית ( ולא באמצעות תרגומים , ( ולימוד כל הספרות המקראית ולא רק חלקים מתוכה . עקב כך שוב לא הוגבל הלימוד לגיל הרך . התפנית הזאת הגיעה לשיאה בחינוך הציוני בארץ–ישראל . ואמר על כך אוריאל סימון : "המפעל הציוני הגדיר את עצמו בלשון המושגים המקראית כ'שיבת ציון , ' וראה בתחיית המקרא – רוצה לומר בהעמדת לימוד המקרא במרכז תוכנית הלימודים של בית הספר העברי – חלק אינטגרלי של תחיית העם , תחיית ארצו ותחיית לשונו . " אכן , אבות הציונות רובם , בבואם להגדיר את מהותה של הציונות ואת יעדי–העל שלה , שילבו בין "לשון המושגים המקראית" לבין מטרתה הראשית – "להיות עם חופשי בארצנו ועם שווה זכויות במשפחת העמים" – בשפה אוניברסליסטית . בדומה למסגרות החינוך היהודי שנוצרו בגולה , היתה קיימת וממשיכה להתקיים גם בארץ הפרדה בין החינוך החרדי , החינוך הציוני–הדתי ( המזרחי , ואחר כך הממלכתי–הדתי , ( והזרם הכללי , שלאחר קום המדינה וחקיקת חוק החינוך הממלכתי ( תשי"ג ( 1953 – נקרא החינוך הממלכתי ובלע אל תוכו את זרם העובדים , שפעל מטעמה של ההסתדרות . המסגרת החרדית ד"ר בן ציון מוסינזון , מנהלה של הגימנסיה "הרצליה" ( כאן , בתמונה משנת , 1910 במסדרון הגימנסיה ) עשה ניסיון ראשון לעצב תוכנית לימודים שיטתית במקרא לבית הספר העממי ולבית הספר התיכון . תוכניתו קראה להתרחק מן הספרות התלמודית והרבנית וללמד תנ"ך בגישה פילולוגית-היסטורית עדכנית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|