|
|
Page:280
תרבות שונה מזו של החברה הדתית . סביב המטלות הקשות , המפגש עם סכנת המוות , ההיוודעות למצב המורכב והפוגע של התקופה , מתגבשת בו חברה זמנית הנעשית לפעמים בסיס לקשרים הנמשכים כל החיים . מכאן יוצאות חבורות אל טיולים ברחבי העולם , בדרך כלל לארצות שבהן יוכלו לנצל תכונות ומיומנויות שרכשו בצבא ( תפקוד ברמת חיים נמוכה , עמידה במבחני שרידות והתמצאות , יחס לטבע ולמכשולים שהוא מציב . ( גם האתוס של החלוצים משפיע על קיום מסעות לארצות שאינן נציגות ה > דמה הטכנולוגית והגלובליזציה . ההכרעה על יצירת משפחה היא מהדרמתיות במחזור חייו של האדם . המשפחה היהודית החופשית בארץ–ישראל עברה , מבחינה זו , תהליכים מהפכניים . המשברים שפקדו את הקהילות היהודיות כקולקטיבים , חוסר היכולת של הורים רבים להכין את בניהם ובנותיהם הכנה מקצועית וכלכלית לחיי הבגרות , התחושה שכל דור עומד לעצמו , שיש לשמור על חופש אישי , לקדם את שוויון ערך האישה , בצד העלאת בעיות המשפחה בספרות ובתרבות המודרניות – כל אלה הביאו למצב של אובדן השידוך המסורתי . לא ההורים בוחרים עוד את הכלה והחתן . החיזור ובחירת בן הזוג באהבה נהפכים לגורם המרכזי . המצב החדש הזה עורר שאלות בנוגע לדרכי קיומם של טקסי החתונה . הממסד הרבני בארץ קיבל מידי השלטונות העותמאניים , הבריטיים והישראליים את המנדט להבטיח מבחינה אדמיניסטרטיבית ליהודים , באמצעות ההלכה , את טקס הנישואים הדתי , אך לא אל כולם הוא דיבר . החתן והכלה לא גדלו בתוך חברה שהכירה את הרבנים . בתקופת העלייה הראשונה , עד , 1904 עדיין היתה החתונה מסורתית . בתקופת העלייה השנייה כבר ליוו את החתונה ספקות רבים . כבר היה ברור כי תקופת השידוך הסתיימה , כי הזוגיות באה לקיים את האהבה והיא אינה מחייבת גידול ילדים בהכרח . הזוג מ 6 נע גם על ידי אהבה וגם על ידי אידיאל משותף , יש לו צרכים פסיכולוגיים והוא צריך למנוע שהם יפגעו במרקם העדין של החבורה . אף שטקסי החתונה של החלוצים נערכו פחות או יותר במתכונת המסורתית על ידי רב או איש דת , לחתונה עצמה כבר ניתן בחברת החלוצים אופי חדש . עיקרה היה בהתייצבות הזוג מול חבריו , בני גילו , אחיו למשימה , והבטחה כי הזוגיות שלו לא תפורר את חבורת החלוצים . היא היתה מפגש גדול של בני אותו גיל , היו בה הרבה ריקודים , שתיית יין , אכילת מטעמים . היה בחתונה גם מן הגעגוע לחתונה בבית ההורים , אך גם ידיעה כי בית זה רחוק . בתקופת העלייה השלישית , אחרי מלחמת העולם הראשונה , אחרי התוהו ובוהו , הרצח ההמוני , המהפכה , החריפה שאלת החתונה . עוד חלק מהקהילה המסורתית נקרע ממנה . רוח רדיקלית הציפה הכול , ובכלל זה את הטקסים והנהגים . בהרבה מקרים היה טקס החתונה פורמלי פחות ולעתים לא נערך כלל . מדרשים חופשיים נאמרו בטקס מפי אנשים שלא היו רבנים או כלי–קודש . זוגות רבים נישאו בטקס משותף . הטקס עצמו היה מינימלי . הרבה ריקודים אקסטטיים ופחות טקסי 6 ת . בכל תקופת המנדט היו זוגות שחיו כנשואים לכל דבר , אבל שנישאו נישואים פורמליים רק עקב אילוצים , כשהיו צריכים דרכון משותף , או כשהיו צריכים לקבל שכר כחיילים או פקידים . לעתים התקיימו חתונות אלו הרבה אחרי שנולדו ילדים . היו נישואים שנערכו לצורך קבלת רישיונות עלייה ( סרטיפיקטים ) במסגרת טקסי נישואים פיקטיביים . הדבר חייב לתכנן מלכתחילה ארגון גירושים מסודרים . באותה תקופה היה הערעור על טקסי הנישואים והירידה בערכם מל 6 וה בדיונים לא פוסקים בשאלת היחס שבין המשפחה לחברה . היה צורך לדאוג לקשר הנכון שבין אהבה "פרטית" ובין החיים המשותפים בתוך החבורה ומחוצה לה . בקיבוצים , שביטאו את המתח באופן הקיצוני ביותר , היו ניסיונות להתמודד עם השאלות שנוצרו : איך לדאוג לחירותה של האישה במשפחה , כיצד ניתן לגדל ילדים באופן שלא יבודד את המשפחה , איך לשמור על אהבת אמת ולא להפוך את המשפחה לתא כלכלי משפטי גרידא . היו ניסיונות לאהבה חופשית , לנודיזם , אך כולם נעשו מתוך יחס רציני ביותר אל מקומו של הזוג ואל מקומה של המשפחה בחברה הסובבת . החרדה שמא השותפות המשפחתית תערער את יסודותיה של השותפות הקהילתית גרמה לעתים לתופעות יוצאות דופן : הזוגות הקפידו לא לשבת יחד בחדר האוכל , והיו שנכנסו אליו בדלתות נפרדות . היו קיבוצים שהגבילו את מספר הילדים בהחלטה של הקיבוץ ובקיבוצים אחרים נתן הכלל לילדים את שמם . במקומות מסוימים התעקשו לא לקרוא להורים אבא ואמא אלא בשמותיהם . אבל המשפחה הלכה וכבשה את מקומה , למרות , ולעתים בגלל , סימני השאלה . משנה לשנה היא התחזקה . היא ניצחה את תחזיות הפירוק . המשפחה שצמחה בחברה הקיבוצית היתה משפחה שהכירה באוטונומיה היחסית של הילדים והנוער ולא הכירה בסמכויות המובנות מאליהן של ההורים . ניסיונות בפדגוגיה מודרנית יצרו הפרדה יחסית בין ההורים לילדים . הורים ומורים התעמקו לא רק באידיאולוגיה אלא במשנת פסיכולוגים על הילד וגידולו . הם פעלו ליצירת אווירה שבה ינשמו הילד או הילדה אמנות , היסטוריה , שבה ילמדו להנהיג את עצמם ואת האחרים , שבה יכינו אותם להשתתף במשימות שבהן לא ישתתפו הבוגרים . עם הקמת המדינה , עם העלייה ההמונית ובה פליטי השואה , גבר הצורך בגיבוש המשפחה . המשפחות החלו להיות רבגיליות יותר . למרות ריבוי יתומים , וצעירים ללא הורים , היה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|