|
|
Page:279
הזה שימשו להן העלייה לתורה ולימוד הנחת התפילין טקסים חד–פעמיים שבאו לשדר סובלנות ופתיחות , רצון לקבל יחס אישי ולהוסיף נדבך להתנסות המשפחתית . לפי ההלכה , מגיעה הנערה לבגרותה בגיל שתים–עשרה , ומעמדה , כבת עונשין מבחינה דתית , נעשה דומה למעמד הנער בר המצווה . ואולם המסורת לא הכירה אירועים חגיגיים לכבוד בת המצווה . בתנועה הרפורמית , ובעקבותיה גם בחלקים של התנועה הקונסרבטיבית , נקבעו טקסים ייחודיים שהיו משותפים לנערים ולנערות . בשנות ה60– וה , 70– בהשפעת התפשטות הרעיון של שוויון מעמדה של האישה , הסתמנה מגמה בקרב חוגים דתיים שונים לחגוג גם את חגיגת בת המצווה . כמעט בו בזמן החלה התופעה להתפשט גם בקרב הציבור החילוני , אבל בו , מטבע הדברים , נושאות חגיגות הבת מצווה אופי חילוני . במקומות רבים , בעיקר בהתיישבות העובדת , אך לא רק בה , התגבש המנהג של טקס בר / בת מצווה משותף לנערים ולנערות , הנערך בדרך כלל לקראת סיום שנת הלימודים השביעית ( כיתה ז , ( ' ואותה השנה מוקדשת לתהליך הכנה חינוכי לקראת האירוע . עם התבגרותם עוברים הנער והנערה לתרבות של נעורים . לרבים היתה תנועת הנוער דרך המלך להתארגנות העצמית ולבניית זהותם הנפרדת . במשפחות רבות סימלה ההצטרפות לתנועת נוער מגמה של התנתקות מהמסורת ומהערכים של דור ההורים . ואולם במשפחות לא מעטות היתה תנועת הנוער גשר אל הדור של ההורים , שאף הוא השתתף בצעירותו בפעילות של תנועת הנוער . אחרי שנים של נתק בין–דורי תוגבר הקשר בין הורים לילדים . עם זאת הסתמנו גם התארגנויות של קבוצות ויחידים מסביב לתרבות המיובאת מן המערב , בהשפעה עמוקה של אמצעי תקשורת וסוכנויות צריכה . בשנים האחרונות החלה שוב תופעה של התארגנות עצמית של נוער עם סיום בית הספר התיכון להליכה למשימות חברתיות , לחינוך נוער , לחיי שותפות ולביקורת חברתית . למרות , ובגלל , העמקת חברת הצריכה התגלתה גם חברת המצוקה . מתוכה קמו צעירים שהחלו למרוד בדפוסים המקובלים ולפלס דרך לתרבות הנעורים המתפתחת מסביב לביטוי עצמי , לביקורת על החברה הקיימת . במחזור החיים הישראלי תופס הצבא – כגוף של צעירים המעמיד משימות קשות ומבגרות – מקום חשוב ביותר . כאן נפגשים נערים ונערות מחוגים שונים , משכבות סוציאליות שונות , מארצות מוצא שונות . אף שהצבא מאורגן כפרהסיה שאינה פוגעת בהלכה , באופן פרטי נבנית בו חברה בעלת אף שטקסי החתונה של חלוצים נערכו פחות או יותר במתכונת מסורתית , לחתונה עצמה ניתן אופי חדש והזוג התבקש להבטיח כי הזוגיות שלו לא תפורר את החבורה הקיבוצית . בתמונה : חגיגת חתונה "משולשת" בקיבוץ יד מרדכי בשנת 1962
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|