sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:276

מחזור החיים במשפחה החילונית בארץ מוקי צור את אורח החיים ואת קצב החיים של האדם היהודי המודרני , של משפחתו ושל קהילתו , שחיו בארץ בתקופת היישוב ובתקופת המדינה , הכתיבו במידה רבה שני גורמים : לוח השנה ומועדיו ומועדי מחזור החיים ( מלידה עד קבורה . ( בשניהם ניכרות היו תופעות של מבוכה , התלבטות וטלטלה , בין הרצון לשמר עוגני חיים שעוצבו במסורת רבת דורות , לבין הרצון לתת ביטוי למהפכה הלאומית והתרבותית שהתרחשה בעם היהודי , מהפכה שסימנה מרד בכבליו של עבר כופה וניכרה בה השפעתם העצומה של תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את קהילות ישראל . ( ר' לוח השנה והחגים במדור זה ( . ויכוח תרבותי נוקב ורב–ממדי , שכלל גם ויכוח על מחזור החיים , התפתח בארץ כבר בראשית המאה ה . 20– עיקרו של הוויכוח היה חינוכי , מה יהיה צביון התרבות החדשה שתיווצר כאן : האם הוא יהיה המשך או אלטרנטיבה למחזור החיים שעוצב בגולה ? ( על השינויים שהתרחשו במחזור החיים היהודיים בגולה ר' ערך מחזור החיים במשפחה חילונית במדור תמורות באורחות החיים ( . אופי החיים החדשים שנוצרו בארץ היה שונה במידה בולטת מאופי החיים בתפוצות הגולה . החקלאות ואורח החיים הכפרי אמנם לא היו מעולם רוב ביישוב היהודי בארץ–ישראל ; הוא היה תמיד אורבני בעיקרו . ואולם לתנועה הקיבוצית , ובמידה מסוימת גם לתנועת המושבים , היתה השפעה על כלל הציבור , השפעה שחרגה בהרבה משיעורן באוכלוסייה . ארץ–ישראל לא הציבה מודל של ארץ הגירה אידיאלית . לעתים קרובות היה המעבר אליה כרוך בהרעת התנאים שבהם חיו העולים אליה . היא גם העמידה לעתים אתגרי טבע , תרבות וביטחון קשים מנשוא . היה ברור כי האתוס של חיי היומיום ישתנה עקב הקמת היישוב היהודי החדש בארץ . התנועה אל ההתיישבות הכפרית היתה תנועה להדגשת מציאות של עבודה חקלאית , הנעשית לעיקר חשוב וחדש . הקהילה חיה בין בצורת לרוויה , בעונות החקלאיות . ערכים חברתיים נקבעים על פי תביעת העבודה . רשת החינוך המלווה את ההתיישבות משנה באופן רדיקלי את האתוס החינוכי . אנשים שבארצותיהם הקודמות ראו בעבודה " פרנסה " בלבד לא יכלו להבין את פשר התמורה . העבודה נהפכה מפעילות חולין לחלק ממארג תרבותי חדש של מהפכה אישית . היוצא לחרוש חריש ראשון מלווה את פעילותו בתפילה , אף שכבר אינו מן המתפללים ... האתוס העומד מאחורי חיי היומיום החדשים הוא אתוס של הקשבה לטבע . קמים צמחונים שמבקשים לא לפגוע בבעלי החיים . טיילים מסיירים בטבע הארצישראלי כשיכורים , מחפשים את הרועה שייצג את האבות הקדמונים , את המקום שעליו דיבר המקרא ; מגלגלים על לשונם עברית תנ " כית . שירים חדשים וריקודים , כי אם גם ההערכה הרבה ביותר ליזמות המחקר התעשייתי ולתרומת הידע המדעי . ואולם בהקשר של השוואת ההישגים המרשימים של אירלנד ושל ישראל , מסתמנת מגמה מדאיגה : אירלנד נמצאת במגמת עלייה מתמדת , בעוד ישראל שרויה בנסיגה . לקריאה נוספת : בונן , זאב . רפא"ל ממעבדה למערכה . ק . ד . ד ,. מדוה בע"מ , תשס"ג . 2003 ברגמן , ארנסט דוד . "המדע בישראל בתום עשרים שנה למדינה" מדע , י"ג , יולי-אוקטובר . 1968 בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל , "מעמד ההשכלה הגבוהה ואוניברסיטאות המחקר בישראל : תמרורי אזהרה וקווי מדיניות . " האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , דוד בן–גוריון והתפתחות המדע בישראל . יום עיון במלאת מאה שנה להולדת דוד בןגוריון . ירושלים , תשמ"ט . טרכטנברג , מנואל . "מחקר ופיתוח , היי–טק וצמיחה כלכלית . " רבעון לכלכלה , שנה , 49 טבת תשס"ג – דצמבר . 2002 כץ , שאול . "צמיחתו של המדע בישראל , " מדע , י"ג , יולי-אוקטובר , 1968 עמ' . 87-82 נאמן , יובל . מן הקורט ועד לקוסמוס , שבעים שנות פיזיקה בישראל , האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , תשס"א . עזגד , יבשם . עושים עתיד : 250 מחקרים מדעיים שבוצעו במכון וייצמן למדע בחמישים שנותיה הראשונות של מדינת ישראל . מכון וייצמן למדע , . 1997 פינס , קפאי . קרן השפע : מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי בישראל , מוסד וייצמן לפרסומים במדעי הטבע והטכנולוגיה , . 1990 שגיא , אלי . "מחקר ופיתוח , היי–טק וצמיחה כלכלית . " הכנס השנתי על שם יעקב לוינסון ז"ל – 2002 הקדמה . רבעון לכלכלה . שנה , 49 טבת תשס"ג – דצמבר . 2002 שרון , נתן . הכימיה הביולוגית בישראל : תולדות התחום ושורשי ההצטיינות הישראלית בו , האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , תש"ס .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help