|
|
Page:271
שלמה הסטרין , מהאוניברסיטה העברית , תלמידו של ישעיהו ליבוביץ ' ( שהיה חוקר סוכרים והוגה דעות , ( הבהיר את שלבי הביוסינתזה בחיידקים של פוליסכרידים דוגמת דקסטראן ותאית . תלמידו , מיכאל שרם , גילה את תפקיד האדרנלין בהפרשת הרוק בפה , הבהיר את מנגנון הפעולה של אדנילט ציקלז המעביר לתוך התא אותות המגיעים אליו מבחוץ ( דוגמת הורמונים , ( והוכיח כי הקולטנים המגיבים לאותות כאלה הם יחידה בפני עצמה , נפרדת מהיחידה המעבירה את האותות . צבי זלינגר , גם הוא מהאוניברסיטה העברית , חולל פריצת דרך בביוכימיה כאשר גילה את מנגנון הפעולה של חומר אחר ( גואנוזין טריפוספט ) המעביר אותות אל תוך התא . אהרן קציר ( קצ'לסקי , ( ממכון וייצמן , היה מחלוצי המחקר בתחום הפוליאלקטרוליטים ( מולקולות ענק טעונות במטענים חשמליים , ( במכנוכימיה ( התמרת אנרגיה כימית באנרגיה מכנית ) – הוא תרם רבות לחקר קרומיות ( ממברנות ) ביולוגיות , ויחד עם תלמידתו אורה קדם גם בתחום התרמודינמיקה של תהליכים בלתי הפיכים האופייניים לתופעות החיים ; על שמו של אהרן קציר קרוי מכתש על הירח . שניאור ליפסון , אף הוא מתלמידיו הראשונים של אהרן קציר , היה ממניחי היסוד לגישה החישובית להבנת המבנה המרחבי בתמיסה של מולקולות ענק , כגון חלבונים וחומצות גרעין , ולביולוגיה המבנית , המבוססת בין השאר על גישה זו . בסוף שנות ה40– הכין אפרים קציר ( קצ'לסקי ) ממכון וייצמן לראשונה פוליפפטידים סינתטיים , שהם פולימרים דמויי חלבונים בנויים מחומצות אמינו , ובעזרתם הבהיר רבות מתכונות החלבונים . עשור לאחר מכן גילה מיכאל סלע , תלמידו של קציר , יחד עם תלמידתו רות ארנון , כי ניתן לסנתז פוליפפטידים כאלה המעוררים תגובות חיסון בגוף ; אלה היו האנטיגנים הסינתטיים הראשונים , שבעזרתם חקר סלע תופעות רבות במערכת החיסון , והוכיח כי היא נתונה בבקרה גנטית . פיתוח חשוב אחר של אפרים קציר שראשיתו בשנות ה60– הוא האנזימים הבלתי מסיסים , המשמשים הרבה בתהליכי ייצור תרופות ובטיפולים רפואיים . על כך הוענק לו ב1984– פרס יפאן היוקרתי . בשנים האחרונות פיתח קציר שיטות חדשות המאפשרות לחשב כיצד חלבונים מכירים זה את זה , ושימושן רב בהבהרת אופן הפעולה של אותם חלבונים בהעברת אותות בתאים . מאיר וילצ'ק , גם הוא ממכון וייצמן , הניח את היסודות לשיטת האנליזה המבוססת על הצמד אבידין ביוטין , שדחקה את השיטות המבוססות על חומרים רדיואקטיביים . הוא גם פיתח את שיטת כרומטוגרפיית הזיקה – הפרדה של חומרים בעלי פעילות ביולוגית על ידי קישורם למולקולות בלתי מסיסות מתאימות שאיתן הם מגיבים באופן ייחודי ( ספציפי . ( שיטה זו נתנה תנופה רבה לחקר חומרים ביולוגיים , והיא שימושית ביותר בביוטכנולוגיה . שמואל שאלתיאל , אף הוא ממכון וייצמן , פיתח שיטה אחרת הקרויה כרומטוגרפיה הידרופובית המשמשת אף היא הרבה בבידוד חלבונים . בשנות ה60– המציאו אריה ברגר וישראל שכטר שיטה למיפוי האתר הפעיל של אנזימים , המשמשת עד היום לא רק למחקר , אלא גם לפיתוח תרופות למחלות כגון מחלות לב או מחלות הנגרמות על ידי נגיפים , דוגמת האיידס . יהודית בירק מהאוניברסיטה העברית פענחה את המבנה ואופן הפעולה של מעכבי אנזימים המפרקים חלבונים ( פרוטאזות ) שאף להם נודעת חשיבות לפיתוח תרופות . אברהם פצ ' ורניק ממכון וייצמן המציא שיטות כימיות לביקוע חלבונים , המשמשות במחקר ביוכימי , והניח יסודות לשימוש בפולימרים כריאגנטים כימיים . הישגים נכבדים הושגו בתחומי ביולוגיה אחרים . בשנות ה50– בודד ואפיין ליאו זקס ממכון וייצמן לראשונה חומרים המופרשים מתאי דם לבנים הדרושים לגידול והתמיינות תאים . חומרים אלה משמשים תרופות למחלות סרטן ומערכת החיסון . מיכאל פלדמן , שהיה בין חלוצי חקר הסרטן בארץ , תרם רבות להבנה של יחסי הגומלין בין מערכת החיסון והגידולים הסרטניים , ושל מנגנוני התפשטות הגידולים וכושרם ליצור גרורות על ידי שהם מבטלים את התגובה החיסונית לתאי הסרטן . משה אורן , דוד גבעול 6 ורדה רוטר , אף הם ממכון וייצמן , שיבטו ואפיינו בשנות ה80– את הגן מדכא הסרטן , p 53 שפגמים בו מעורבים בתהליכי התפתחותם של כמחצית מכלל הגידולים הסרטניים באדם , והוא משמש בסיס לניסויים לריפוי המחלה . דוד גבעול הכין לראשונה את המקטע הקטן ביותר של מולקולת הנוגדן , שעדיין שומר על תכונות הקישור הסגוליות של המולקולה השלמה . מקטע זה הוא הבסיס לתרופות החדישות לסרטן , שהוכנסו לשימוש בסוף שנות ה . 90– שרה פוקס ממכון וייצמן גילתה יחד עם עודד אברמסקי מהאוניברסיטה העברית כי מחלות אוטואימוניות מופיעות כאשר הגוף מייצר נוגדנים עצמיים לקולטנים שעל פני תאיו . יוסי שילה מאוניברסיטת תל–אביב בודד לראשונה את הגן למחלה התורשתית אטקסיה טאלאנגיסאטסיה , המתבטאת בין השאר בהופעת גידולים סרטניים שונים , וכן הבהיר את מנגנון הפעולה שלו . נתן שרון ממכון וייצמן נמנה עם חלוצי המחקר בלקטינים ( סוג של חלבונים הקושרים סוכרים , ( בהבהרת תפקידם הביולוגי ובפיתוח שימושים שלהם . יחד עם יצחק אופק מאוניברסיטת תל–אביב הוא גילה כי חיידקים נושאים על פניהם לקטינים הדרושים להם כדי להיצמד לרקמות של בעלי חיים ולגרום למחלות זיהומיות , וכי ניתן למנוע מחלות כאלה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|