|
|
Page:270
מדעי הכימיה ראשוני הכימאים המודרניים בארץ , שהגיעו לכאן מאירופה בשנות ה30– של המאה ה , 20– היו ארנסט דוד ברגמן ולדיסלס פרקש . ברגמן מוכר כאבי הכימיה האורגנית בישראל . הוא הצטיין בסינתזה ופענוח המבנה של תרכובות אורגניות , בייחוד אלו המכילות את היסוד פלואור , ששימשו בביוכימיה לחקר חילוף החומרים ביצורים חיים . פרקש פעל באוניברסיטה העברית ונודע בעיקר בזכות המחקרים החלוציים שעשה ( יחד עם אחיו אדלברט ) על ה"פארה" וה"אורתו" מימן . תגליותיו על מבנה המימן הכבד ( דוטריום ) הביאו לשינוי יסודי בדרך שבה תופסים הפיזיקאים את טבעם של הכוחות הגרעיניים . הוא ואחיו אדלברט , שעבד עמו באוניברסיטה , העלו את המחלקה לכימיה פיזיקלית שבראשה עמד על הבימה הבינלאומית כמרכז בולט וחשוב במחקר האיזוטופים , הקטליזה והכימיה של המימן . הוא גם פיתח שימושים לתרכובות ברום , יסוד שים–המלח הוא אחד המקורות העיקריים שלו . בסוף שנות ה50– פיתחו ישראל דוסטרובסקי ויוסף גיליס במכון וייצמן תהליך זיקוק לייצור מים כבדים המועשרים בחמצן כבד ( בעיקר , ( O שיש להם שימושים רבים במחקר 18 כימי וביוכימי . במשך שנים אחדות היה המכון ספק יחיד בעולם של מים כאלה . לדוסטרובסקי גם הישגים נכבדים בפיתוח שיטות חדשניות להפרדת איזוטופים , בחקר תגובות גרעיניות , בתחום גילוי מחצבים בנגב ( בעשור הראשון למדינה , ( ולאחרונה – תרומה מכרעת לניסוי שגילה לראשונה את חלקיקי הנויטרינו הנפלטים ממרכז השמש עקב תהליך הבעירה הראשי המתרחש שם . במכון וייצמן הניח גרהארד שמיט באמצע המאה ה20– את היסודות לתחום חדש בכימיה , הקרוי " טופוכימיה" והעוסק בתגובות כימיות בתוך גבישים . הוא גם היה בין הראשונים שעסקו בניסיון חיזוי של המבנה הגבישי של חומרים על בסיס המבנה המולקולרי שלהם , כדי שיהיה ניתן להנדס גבישים בעלי תכונות רצויות . דוד גינצבורג סינתז לראשונה ב , 1954– במכון וייצמן , את המורפין , הישג מדעי ממדרגה ראשונה . לאחר מכן עבר לטכניון ושם התרכז בסינתזה הכימית ובחקר התכונות של הפרופלאנים , ( propelanes ) חומרים אורגניים בעלי מבנה דמוי מדחף שיש בהם עניין תיאורטי רב . יהושע יורטנר מאוניברסיטת תל–אביב פענח תהליכי אגירת אנרגיה ואיבודה במולקולות מבודדות , בחומר מעובה ובמערכות ביולוגיות מורכבות כגון זו האחראית לפוטוסינתזה , באמצעות תגובות לא–קרינתיות . רפאל לוין מהאוניברסיטה העברית הוא מחשובי החוקרים בתחום הדינמיקה המולקולרית וחלוץ ביישום מכניקת הקוונטים לניתוח תהליכים כימיים . איתמר וילנר , אף הוא מהאוניברסיטה העברית , התפרסם בזכות פיתוחים חדשניים שפיתח על בסיס כימי בתחומי האלקטרוניקה המולקולרית והביואלקטרוניקה , והצגת פתרונות מקוריים להכנת התקנים אנליטיים לדיאגנוסטיקה רפואית וסביבתית , להרכבם של תאי דלק ביולוגיים ולביסוס מערכות מידע הפועלות במחשבים ביולוגיים . מדעי החיים היסודות לחקר הביוכימיה בארץ הונחו בידי אנדור פודור , מדען בעל שם בינלאומי שהגיע לכאן ב1923– ונתמנה לפרופסור מן המניין ראשון באוניברסיטה העברית בטרם פתיחתה . במחלקה לכימיה ביולוגית וקולואידית שבראשותו הוא עסק בעיקר במבנה החלבונים ובמנגנון פעולת האנזימים , נושאים שהם באופנה גם היום . בין המתמחים הראשונים במחלקה זו היו האחים קצ'לסקי ( קציר ) – אהרן , שהשלים את הדוקטורט שלו ב , 1938– ואפרים , שהשלימו ב , 1942– שניהם בהדרכת כימאי הפולימרים מאקס פרנקל . מראשוני הביוכימאים המודרניים שהגיעו לארץ בשנות ה20- היה ארנסט דוד ברגמן , הנחשב לאבי הכימיה האורגנית בישראל . לימים היה בין מקימי "חיל המדע" בצה"ל
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|