|
|
Page:264
חברתית דומה לזו של מדינת ישראל , ניתן לקבוע כי צריכת התרבות , לסוגיה השונים , גם זו הנחשבת ל"גבוהה" וגם זו הנחשבת ל"נמוכה , " תופסת בארץ מקום שאינו נופל מזה שהיא תופסת בהרבה מהארצות המפותחות האחרות . והיא מעוגנת בעיקרה בהוויה חילונית רב–תרבותית , המתרחקת והולכת מן ההקשרים האידיאולוגיים שהיו לה בשנות היישוב וגם במידת מה בשנותיה הראשונות של המדינה . צריכה זו של התרבות החילונית אינה כוללת את היישוב היהודי החרדי , החי במסגרות תרבותיות משלו , אבל היא כוללת באינטנסיביות גוברת והולכת את היסודות המסורתיים וגם חלק ניכר מן הציבור הדתיהלאומי . היישוב הערבי הוא מסגרת תרבותית בפני עצמה , אף שחלקים גדולים ממנו הם בין צרכני תרבות הבידור הפופולרי ברדיו ובטלוויזיה , ויש מתוכו הכובשים לעצמם מעמד גם בין מייצריה של תרבות זו . מדע בישראל נתן שרון במלאת עשרים שנה למדינת ישראל קבע ארנסט דוד ברגמן , אז מבכירי המדענים ואבי המחקר הביטחוני בישראל , כי " עובדה היא שלמדינת ישראל יש שם טוב בעולם המדע . " מדובר כאן במדעים המדויקים ובמדעי הטבע . שני עשורים אחר כך כתב השבועון המדעי רב היוקרה נייצ'ר ( Nature ) כי " יש להתייחס לישראל ברצינות ככוח במדע הבינלאומי , " וכי " מדעניה מסוגלים לתרום תרומות רבות ערך לקשת המדעית לרוחבה . " קביעות אלו תקפות יותר אף כיום , בעשור השישי למדינה . בשנים 2002-1998 תפסה ישראל , מבחינה איכותית , במדעי החומרים ובאסטרופיזיקה מקום ראשון בעולם , במדעי המחשב מקום שני , ובכמה תחומים אחרים , ובהם מתמטיקה , כימיה , ביולוגיה ופיזיקה , היא היתה במחצית השנייה של העשירייה הראשונה . כל זאת על בסיס של מדד מקובל להערכת רמה מדעית , המבוסס על השוואת שיעור הציטוטים , בממוצע למאמר בספרות המדעית , של כלל המאמרים של חוקרים ממדינות שונות בתחומים מוגדרים . אמנם ישראל היא רק כעשירית האחוז מאוכלוסיית העולם , אך היא בולטת גם במספר הגדול של פרסומים מדעיים , שהוא קצת יותר מאחוז אחד מכלל הפרסומים הללו בעולם כולו , ומהבחינה הזאת היא במקום הראשון בעולם ביחס לתוצר הגולמי המקומי , והיא במקום השלישי בעולם ( אחרי שווייץ ושוודיה ) במספר הפרסומים ביחס לגודל האוכלוסייה . זאת ועוד : ישראל מצויה בין עשר המדינות המובילות בעולם במספר הפטנטים הזרים למיליון תושבים שנרשמו בארצות הברית . בשנת 2004 זכו שניים ממדעניה בפרס נובל לכימיה , ובשנת 2005 זכה מדען ישראלי נוסף בפרס נובל לכלכלה . אכן זוהי ארץ קטנה עם מדע גדול . הישגי מערכת המחקר המדעי בישראל מעניקים לה גושפנקה של מדינה מפותחת . מערכת זו משפיעה על דמותה ורמתה של ישראל , משרתת את צרכיה ומשמשת תשתית לפיתוח טכנולוגי , כלכלי , חברתי וביטחוני . היא אחד ממרכיבי העוצמה של המדינה והיא משפיעה על מעמדה הבינלאומי של ישראל . קיומה של מערכת מחקר ברמה גבוהה חיוני גם לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל בעולם היהודי ולהידוק הקשר בין יהדות ישראל ויהדות הגולה מבחינת הרמה התרבותית והמדעית . יתר על כן , מאחר שלעם היהודי בתפוצות יש פוטנציאל מדעי וטכנולוגי רב , מערכת המחקר והפיתוח ( מו"פ ) הישראלית עשויה להביא לשילוב האקדמאים היהודיים באשר הם במאמצים הלאומיים של ישראל . התפתחות ההשכלה הגבוהה והמחקר הבסיסי בישראל מאז תחילת המאה הקודמת הם הוכחה לחזון ולמעוף של מניחי יסודותיהם ובראשם תיאודור הרצל וחיים וייצמן . אלה האמינו כי המחקר והפיתוח הם מרכיב יסודי במהפכה הציונית . לדעתם , המחקר המדעי נועד להיות בסיס לתרבות הלאומית של חברה חדשה מודרנית וביטוי סמלי ומוחשי לחברה זו . הם גם היו משוכנעים כי ההתיישבות בארץ–ישראל , הענייה והדלה באוצרות טבע , תצלח אך ורק אם ישכילו המתיישבים ליישם בה את המדע והטכנולוגיה . ההכרה בחשיבותה העליונה של הפעילות הרוחנית המדעית והטכנולוגית היתה מרכיב מרכזי בהיסטוריה של הציונות והיישוב היהודי בארץ–ישראל כבר לפני הקמת המדינה . בשנת 1882 פרסם הרמן צבי שפירא , פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת היידלברג ולימים הוגה רעיון הקרן הקיימת לישראל , תוכנית להקמת אוניברסיטה בארץ–ישראל . התוכנית הוצגה ב1897– בפני הקונגרס הציוני הראשון . לתוכנית להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים היו שותפים גם מי שציפו כי היא תהיה מרכז רוחני . הטכניון העברי בחיפה שהוקם ב , 1924– האוניברסיטה העברית בירושלים שהוקמה ב , 1925– ומכון זיו ברחובות שהוקם ב1934– התבססו בעיקרם על מספר קטן של מדענים ברמה בינלאומית שהגיעו רובם ככולם מאירופה , מורים מעולים אשר חרתו את עקרון המצוינות על דגלם . אם כי המוסדות הללו עסקו בעיקר בהוראה , והיו מקור למורים ולמהנדסים ליישוב המתפתח , הקדישו אנשי הטכניון מזמנם גם למחקר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|