|
|
Page:233
לא נחלשה בדור השני , ובקרב האשכנזים היא אף התחזקה מעט . ניתן כמובן לטעון כי הממצא בנוגע לבולטות הגבוהה , יחסית , של הזהות היהודית בקרב המזרחים אינו צריך להפתיע על רקע הזיקה החזקה יותר בקרבם לדת ולמסורת , ובייחוד בדור הראשון , כפי שראינו לעיל . ואולם הסבר זה אינו תופס באותה מידה בנוגע לבולטות הגבוהה יותר של הזהות הישראלית בקבוצה זו . מבחינה זו , לפחות , נראה שהשתלבותם של יוצאי ארצות המזרח בחברה הישראלית היא סיפור של הצלחה ולא של כישלון , בין שהיא נוצרה עקב "כור היתוך" ובין שהיא נוצרה עקב "הטמעה . " יש להדגיש כי מסקנה זאת אין בכוחה לבטל את תוקפה של הביקורת נגד המדיניות שאפשרה את היווצרותו של הפער העדתי , בייחוד במישור החברתי–כלכלי . ניתן לטעון כי לתופעה זו , של השתלבות יוצאי ארצות ערב בחברה הישראלית , יש כמה השלכות רבות משקל בתחומים שונים של החברה הישראלית , שדיון מפורט בהן חורג מהמסגרת הנוכחית . אפשר להסתפק בהערה שהזיקה החזקה ללאומיות הישראלית–היהודית בקרב המזרחים יכולה לשמש ביטוי חשוב לא רק למידת האינטגרציה שלהם אלא גם ל " עמדת הבכורה " שיש להם , לפחות במישור הסובייקטיבי , בנשיאת דגל הלאומיות היהודית והישראלית . לתחושות אלו יש אל נכון קשר הדוק עם העמדות הפוליטיות של יוצאי המזרח ודפוסי ההצבעה שלהם , בייחוד בעשורים האחרונים של המאה ה . 20– זאת ועוד : נשיאת דגל הלאומיות יכולה לשמש גם משאב חיוני במאבק על מקומם בהייררכיה של החברה הישראלית . אכן , ההיסטוריה של קבוצות חברתיות בעלות סטטוס נמוך מסיבות של רקע שיוכי , כגון מוצא עדתי ודת , מלמדת כי בתנאים מסוימים הדגשת הלאומיות כמרכיב מרכזי בזהות הקולקטיבית בידי אותן קבוצות עשויה לנבוע מהשאיפה לנטרל את הגורמים למעמדן הנמוך בחברה . כך , לדוגמה , אין זה מקרה שערבים נוצריים מילאו תפקיד מרכזי בהתהוותה של התנועה הלאומית הערבית , דוגמת ג ' ורג ' אנטוניוס בלבנון ומישל עפלאק בסוריה . דוגמאות נוספות ניתן למצוא גם בהיסטוריה היהודית המודרנית וגם בהיסטוריה של קבוצות מיעוט אחרות באירופה . לעניין המשמעות הסובייקטיבית של הזהות היהודית : נראה שיש הסכמה כללית ( יותר מ ( 90 % – בנוגע ליסוד הלאומי שלה , אם כי גם המורשת התרבותית תופסת מקום בולט ( יותר מ , ( 80 % – ואילו כל הרכיבים האחרים מופיעים בשכיחויות נמוכות יותר , בייחוד האתני 3 ת והגזע . ההשוואה על פי קבוצות המוצא והדור מלמדת כי אין הבדלים ניכרים ביניהן בנוגע לחשיבותה של הלאומיות היהודית והמורשת התרבותית שלה , הן מבחינת הדירוג והן מבחינת הערכים המוחלטים של השכיחויות שלהן . לעומת זאת , ניתן להורות על כמה הבדלים בנוגע לרכיבי הזהות האחרים . הישראלים ממוצא מזרחי , בייחוד בני הדור הראשון , מדגישים יותר את חשיבות המורשת הדתית בזהות היהודית , ממצא ההולם את הנתונים שהתקבלו בנושא הזיקה לדת ולמסורת , שעה שאלה שמוצאם אשכנזי מדגישים מעט יותר את הרכיב התרבותי האתני . ב . המשמעות האישית של "להיות יהודי : " טבלה 2 א . היחס לישראליות ויהודיות :
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|